מנחות

על אחת משלשתן - אפילו על חטאת דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין ואמרינן בנזיר אחר מעשה יחידי ויליף התם שפיר בפ' ג' מינין (נזיר דף מו.):

וטעון נסכים - כדין אשם מצורע בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף צ:):

להכשירו - למצורע בהקהל:

תיובתא דרב - דאמר לעיל דפסול הואיל ובא להכשיר ולא הכשיר:

ושיריה אין נאכלין - משום איסור חדש:

ממשקה ישראל - פסוק הוא ביחזקאל בקרבנות:

מן המותר - למשקה ישראל יביאו נסכים ולא מן האסור:

אין מחוסר זמן לבו ביום - הואיל והיום תהא מותרת לישראל אחר שתקרב מנחת העומר אחרת ולא מחוסרת זמן היא לגבוה:

עופות באין בנדבת שנים - בפרק המנחות והנסכים (לקמן מנחות דף קד:) רבי אומר לכל נדריהם ונדבותם אשר יקריבו הכל באין בשותפות חוץ מן המנחה מפני שנאמר בה נפש:

ומחוסרי כפרה - כולן מביאין עופות להכשירן בקדשים זב וזבה ויולדת ומצורע:

והותרו לקדש מכלל איסורן - להדיוט דמליקה אסורה בחולין וכשרה בקדשים:

מנחות טעונות כלי - בפ' שתי הלחם (לקמן מנחות דף צו.) עופות אין טעונין כלי שהרי מליקתן בציפורן:

והגשה - בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף ס.). הגשה מגישה בקרן מערבית דרומית של מזבח כנגד חודה של קרן בפ' הקומץ רבה (לקמן מנחות דף יט:):

מנחת העומר ישנה בציבור עופות אין באין בציבור בת"כ גבי נדבת העוף קרבנו (והקריב) היחיד מביא עוף ולא הציבור:

ואם איתא - דעדיין חדש אסור מנחת העומר נמי אישתכח דקרבה לגבוה מה שאסור להדיוט:

לאו איסורא הוא - דכמאן דקרבה מנחת העומר האחרת דמי:

מתן שמן - דמצורע מתן דם צריך להקדים כמו שאמור בענין על מקום דם האשם יתן השמן:

ימלאנו - ללוג:

למתן שבע - והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים וגו':

לא יהא אחר ממרס בדם - שלא יקרוש כשיזה מדם האשם:

תעובר צורתה - תניחנה עד למחר ותיפסל בלינה ותעובר מראה ליחלוחית בשר הימנה משום בזיון קדשים דכל זמן שלא נפסלו בלינה אין נשרפין אלא א"כ פסולו בגופו אלמא מדקתני תצא לבית השריפה יש מחוסר זמן לבו ביום:

ה"מ דכתיבא הוייה - בעבודה אבל שחיטה לאו עבודה היא דהא כשרה בזר:

אלא טעמא דר"ל - דאמר קומצה נקטר דקסבר האיר מזרח די"ו בניסן מתיר החדש דכתיב (ויקרא כג) עד עצם ומתרגמינן עד בכרן ובכרן היינו מראית היום דכתיב (שמות כח) תרשיש שוהם ישפה מתרגמינן כרום ימא שמראיתו דומה לים והאי דאין שיריה נאכלין דמצוה להמתין עד הבאת העומר כדפרכינן לריש לקיש בפ' רבי ישמעאל (לקמן מנחות ד' סח.) והא כתיב עד הביאכם ומשני למצוה: