מנחות

מפשרניא - שם מקום:

צדוקי עובד כוכבים - להכי נקט דסתמיה בקי בכתיבה:

תפילין עשייתן לא זו היא גמר מצותם עד שיקשרם:

בהא פליגי - רב נחמן ורב חסדא אליבא דרב רב חסדא סבר ציצית חובת טלית הילכך עשייתן היא גמר מצותן ורב נחמן סבר חובת גברא היא ועטיפתה זוהי מצותה:

הכי מתניתו לה - להא דאמר רב יהודה אמר רב לעיל משום הכי קשיא להו לעיל דרב אדרב:

עשאה לציצית מן הקוצים - הנקצצים היינו חוטין התלויין בכל היריעה שקורין פרוקי"ש וקוצצין אותם מן הבגד. ל"א להכי קרי להו הוצין שיוצאין מן הבגד כהוצין:

נימין - היינו אותן שיוצאין מן הבגד בתפירה:

גרדין - פרינ"ש:

פסולה - כל זמן שמחוברין לבגד דבעינן עשייה לשמה:

ציפן זהב - לתפילין:

פסולות - בתים דתיק של עור בעינן דאפילו קשירתן אינן אלא רצועות במינן כדאמרינן בהקומץ:

או שטלה עליהן - שעשה בתים של עור בהמה טמאה פסולות כדאמרינן בפרק שמונה שרצים (שבת דף קח.) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך:

וסממנים - דרך הצובעים לשרות בגדים בצריף שקורין בייצ"א:

וטעמ' ליה באודרא - אודרא מוך וצובעין אותה בתוך אותה קליפה לידע אם תכלת יפה:

שמע מינה - מדקלינן לאודרא בעינן צביעה לשם ציצית:

ושמע מינה - מדשדינן ביעתא לברא ולא שדינן ליה ביורה:

טעימה פסולה - אם עירה צבע נסיון ביורה פוסל את כל היורה:

משום שנאמר כליל תכלת - כל תכלת בעינן (כליל) שיהא כל עיקר מראה החלזון בצמר שלא יהא דבר אחר צבוע בה מתחילתה:

אפילו מראה שני שבה - שכבר נצבע בה צמר אחר וזה השני כשר:

ושני תולעת - משמע שני דאפילו מראה שני של זהורית קרוי תולעת וה"ה לתכלת דכתיב נמי בההוא קרא:

אין לה בדיקה - קס"ד אין אדם יכול לבודקו אם תכלת הוא אם קלא אילן הוא:

ואינה נקחת אלא מן המומחה - דהואיל ואין לה בדיקה אין לוקחין אותה אלא מן המומחה שיודע שקלא אילן אסור:

תפילין יש להן בדיקה - אדם יכול לבודקן אם דקדק בהן בחסרות ויתרות אם לאו ואעפ"כ אין נקחין אלא מן המומחה היודע שצריכין עיבוד לשמם:

ונקחין מכל האדם - דליכא בהן עיבוד לשמן:

מגביא גילא - בייסא ובלשון צרפת אלום:

מיא דשבלילתא - מים היוצאין מן התלתן שקורין פנגרי"א: