מנחות

לא יזרקנה לבין הדפין - ולא יכתבנה חוץ לשרטוט הגליון של דף אע"פ שהתרנו לכתוב ב' אותיות חוץ לדף מתיבה בת חמש תיבה שלימה לא התרנו:

תולה - מגיה בין השיטין:

מוחק - בעוד שהכתיבה לחה:

וכותב - השם על המחק אע"פ שאינו הדור כ"כ כגורר:

כיצד הוא עושה - אם טעה בשם:

ולימא - רב חננאל הלכה כר' יוסי:

ולימא - רב יצחק הלכ' כר' יצחק:

משום דאיכא תנאי דאפכי - דרבי יוסי כר' יצחק ור' יצחק כר' יוסי:

אהייא - איתמר הא דר' חנינא:

ואם איתא - דאהא א"ר חנינא לימא הוא נמי למילתיה בהדי הנך אמוראי:

בן חמש שנים - אבן פקועה קאי:

הוא נמי נימא - הך מילתא התם בשחיטת חולין בהדי זעירי:

בקולר - ליהרג:

יכתבו ויתנו - אע"ג דהוא לא אמר תנו דמסתמא גלי דעתיה מדאמר כתבו לשם נתינה קאמר משום דיוצא ליהרג דלא ניחא ליה דתיפול קמי יבם:

המפרש - בים:

(דמאי. היינו) תרומת מעשר - אחד ממאה כדמפרש בפ' עגלה ערופה (סוטה דף מח.):

ה"ג תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה ר"ש שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו. רישא דהך מתני' הכי איתא במס' דמאי הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח ולא עשרן דמאי שואלו בשבת ואוכל על פיו ולמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר תרומת מעשר של דמאי שחזרה כו' וה"פ בשבת שאין לו מה יאכל דאינו יכול לתרום בשבת והקילו חכמים אצלו משום עונג שבת הואיל ודמאי דרבנן ורוב עמי הארץ מעשרין הן שואלו לע"ה אם עשרן ואוכלן על פיו תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה דעכשיו אין לה תקנה דכיון דנקרא עליה שם תרומה מדמעת ואוסר את החולין בזו אמר ר"ש שזורי דאף בחול סומך על המוכר משום הפסד חולין ושואלו אם הפריש מעשר קודם שמכרו לו ואוכל על פיו דנמצאת שלא חלה ע"ז שם תרומת מעשר דכבר נפטר:

פול המצרי - מין קטנית ושמן פאזול"א:

שזרעו לזרע - דאם זרעו לירק הוה אזיל מעשר דידיה בתר לקיטה כדמפרש בר"ה (דף יג:) אבל מיני קטנית בתר השרשה אזלי:

צובר גורנו לתוכו - כלומר מערבן יפה ויתרום:

ונמצא - חדש שבתוך התרומה מתקן את החדש הנשאר וישן שבתרומה מתקן את הישן הנשאר: