מנחות

מתני' כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כגון שהתנדב מנחת מרחשת והביאה וקמצה הכהן ואמר הריני קומץ לשם מחבת:

כשרות - וקומצן נקטר ושיריהן נאכלין:

אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה - דלא יצא ידי נדרו וצריך להביא אחרת לשם מרחשת:

חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש דכתיב בויקרא ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו':

ומנחת קנאות - מנחת סוטה שאם קמצן שלא לשמן כגון לשם נדבה או נתן בכלי את הקומץ שלא לשמן או הוליך או הקטיר שלא לשמן או חישב באחת מעבודות הללו הריני עובד לשמו ושלא לשמו:

או שלא לשמו ולשמו - באלו שתי מנחות פסולין ואין שיריהן נאכלין וטעמא מפ' בגמ' והא דתנא או שלא לשמו ולשמו דלא תימא לשמו ושלא לשמו הוא דפסולה דתפיס לשון אחרון אבל שלא לשמו ולשמו לא קמ"ל דאף בתחלת דבריו אדם נתפס אית לן:

גמ' מדקתני אלא משמע דכל דינה כמנחה כשירה אלא זה בלבד:

ואסור לשנויי - בה שינוי אחר כגון אם עבר וקמצה שלא לשמה אסור לתת קומץ בכלי שלא לשמה:

נדבה - בתמיה והא נדר הוא דכתיב כאשר נדרת (דברים כג):

אם כמה שנדרת עשית - לשמה יהא נדר כלומר יצאת ידי נדרך ואם לאו יהא נדבה ויביא אחרת לנדרו: