מנחות

נעשה משרת - והא דאמרינן לעיל בשחיטה לא מיפסלא מוקי לה רב ששת בשוגג:

הודה לעבודת ככובים - אמר לה אלי אתה:

קמייתא - שגג בזריקה:

אבל שחיטה אימא מודה ליה לרב נחמן - ואפילו הזיד:

נכנס עמי - לפני ולפנים:

אמר ליה - שמעי לחוניו בא ואלמדך סדר עבודה:

אונקלי - מלבוש של עור:

צילצול - אזור:

לאהובתו - לאשתו:

זה שלא ירד לה - שמעי שלא ירד לה לגדולה כך נתקנא באחיו:

היורד לה על אחת כמה וכמה - שאין מורידין אותו שלא יקלקל עצמו:

בא ואלמדך - חוניו היה חכם משמעי:

שברח ממנה - שלא רצה לקבלה מתחילה:

כל האומר עולה [או] מנחה בתחילה קודם שיפריש קרבנו ואמר עלי עולה או מנחה אני מטיל עליו כו' משום דאין טוב לומר עלי שמא לא יקיים וכתיב (דברים כ״ג:כ״ג) וכי תחדל לנדור לשון אחר בתחילה כל האומר עלה אני כופתו ומניחו לפני ארי ועכשיו כל האומר לירד הימנה אני מטיל עליו קומקום של חמין בתחילה הייתי שונא את הרבנות וכל האומר לי עלה לגדולה וכו' ועכשיו שעליתי לגדולה וכו' רבי יהושע בן פרחיה נשיא היה במסכת חגיגה (דף טז.):

מדברות שפת כנען - שפת ישראל היושבים בארץ כנען וסיפא דקרא נשבעים בשם ה' צבאות: