תלמוד בבלי
מגילה
דף כ״ז ע״א
וישרף את בית ה' ואת כל בית גדול - בנבוזראדן כתיב:
תסתיים - יש סימן:
מותר לעשות בית המדרש - אלמא בית המדרש הוי בית גדול:
דיעבד - שמכרוהו כבר כדקתני מכרו תורה ומשום הכי מותר ליקח בדמיו ספר תורה שאם לאו מה יקחו מהם כי קא מיבעיא לן למכור לכתחילה לכך:
חומשין - ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד:
אבל לא נביאים וכתובים במטפחות ספר תורה - שמוריד המטפחות מקדושתן:
במטפחות של חומשין - דקא מעלי להו למטפחות:
אבל במטפחות ספר תורה לא - אלמא אין משנין לכיוצא בה אלא למעלה הימנה:
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות של ספר תורה - דהא ירידה היא:
וקא מותיב דפא אחבריה - דף נגלל על חבירו:
משום פשיעותא - שמא משימכור שוב לא יקנה ומתוך כך יפסדו הדמים:
כי קאמרינן דמנח לאיפרוקי - שכתוב כבר החדש בבית הסופר ואינו מעוכב אלא לתת לו דמים:
אלא ללמוד תורה - להתפרנס בו כשלומד תורה וקס"ד דה"ה לקנות ספר תורה:
שאינו צריך לו - שיש לו אחר:
אינו רואה סימן ברכה לעולם - באותן הדמים:
שמכרו והותירו - מכרו אחד מן הקדושות הללו ולקחו ממקצת הדמים קדושה מעולה והותירו מהן:
אבל גבו - מעות מן הצבור לצורך ספר תורה וקנאוהו ונותר בידן מן הדמים מותר להורידן שהרי עדיין לא באו לשימוש קדושה חמורה:
שלא התנו - על מנת לעשות רצוננו מן הדמים:
לדוכסוסיא - מפרש לקמן:
כי התנו מאי הוי - הא דמי קדושה הן:
וטעמא דהתנו - כשגבו לעשות רצוננו וחפצנו ממותר הדמים:
פרשא דמתא - בני העיר שוכרין אדם רוכב סוס שיהא להן מזומן לשולחו בשליחות למושל העיר כשיצטרכו:
נותנין - אותה לגבאי אותה העיר כדי שלא יחשדום בפוסקים ואינן נותנין:
וכשהן באים - וחוזרים למקומן תובעים אותן מן הגבאים ומפרנסין בה עניי עירן: