קידושין

כל שאתה נושא בתו - לכהן קאמר ולקמן מפרש:

מצרי שני איכא בינייהו - לתנא קמא כל מצרי סתם האסור בקהל קאמר ואפילו שני ומיהו שלישי לאו מצרי קרי ליה דישראל מעליא הוא:

מכהן גדול באלמנה - שמצינו שמחללה בביאתו כדילפינן לה לקמן (קידושין דף עז.) מלא יחלל שני חילולין במשמע מדלא כתיב לא יחל אחד לה ואחד לזרעו ופוסל את אשה בביאתו:

אף כל כו' - ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי:

גר עמוני ומואבי איכא בינייהו - לרבי יוסי פוסל דהא יש מזרעו שהוא פסול שהזכרים אסורים איסור עולם ולרבי שמעון הואיל ובתו כשרה דעמוני ולא עמונית אלמנתו נמי כשרה:

מה כהן גדול באלמנה שזרעו ממנה פסול - חלל:

אלמנת עיסה - בכתובות (דף יד.) מפרש אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות בעלה היה ספק והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא:

למעוטי אלמנת עיסה - דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה ותנן (לקמן קידושין עז.) בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם אי אתה נושא אלמנתו:

ספק ספיקא - בעלה היה ספק והיא באה מכחו להיפסל:

הלל שונה - משנה אחת בברייתא עשרה יוחסין כו' וכל האסורין שבהם מותרין לבא זה בזה:

ארוסה שעיברה - ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר:

הולד שתוקי - שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול:

ורב אמר הולד ממזר - ודאי דאמרינן מרובא דעלמא הוא והכל פסולין אצלה אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה כתנא קמא דאמר ספיקן בודאן מותר:

דאי איתמר בהא - גבי שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה:

בההוא קאמר רב - הלכה כרבי אליעזר דאסור בממזרת משום דרובא הוי כשרים אצלה והא דאסור בבת ישראל משום דשתוקי הוא:

מדין כהונה - אם היה הארוס כהן:

מי ידעינן אבוה מנו - דניפוק נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי:

דתפיס - נכסי הארוס משמת ואמר אבי היה ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה:

הכי גרסינן תניא וכן רבי אלעזר אומר כו':

עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות - לפי שנתיישנו בישראל ונראין כישראל ואסור בפסולות לקהל שמא יאמרו ישראל נשא פסולה:

התם - גבי גר וממזרת:

גר ישן - והרואה אינו מכירו לפנים דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית:

והממזרת חדשה - כלומר ידועה וניכרת לממזרת:

אמרי ישראל נסיב ממזרת - הרואה אומר ישראל נושא ממזרת:

אידי ואידי כהדדי הוא - ואי גרים ישנים הם המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין גם את זו בכשרות: