תלמוד בבלי
קידושין
דף ע׳ ע״ב
אין שואלין בשלום אשה - שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה:
אמר ליה רב נחמן ע"י בעלה - אהיה אני שליח לדבר:
אין שואלין בשלום אשה כלל - שמרגיל לבה ודעתה אצלו:
שלחה ליה - ילתא לרב נחמן:
שרי ליה תיגריה - פטור אותו מלפניך זה לשון הגמרא לומר מישרי ליה תיגריה כשממהר לעשות בקשת האיש או דינו כדי להפטר ממנו:
מאי שיאטיה דמר הכא - מה דרכו של אדוני לשוט הלום כלומר למה בא אדוני הנה:
שותא דמר לא ידענא - שיחתו של אדוני איני מבין לדבר בצחות לשונו:
לדינא מזמינא ליה - בתמיה:
אפיק דיסקא דאזמנותא - הוציא שטר הזמנה מחיקו ששלח לו רב נחמן שיבא לפניו:
מבי חדיה - מתוך חיקו:
לימא מר מיליה - ידבר דבר זכותו על ריבו של אותו האיש:
ציער שליחא דרבנן - ביזה את שלוחו לפניו וחייב מלקות:
דרב מנגיד אמאן דמצער שליח דרבנן - כדאמר בפ' קמא (לעיל קידושין דף יב:):
דעדיפא מיניה - חמורה ממנה עשיתי לו לקנסו:
אדהכי אמר ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי - דאתינא מבית חשמונאי קרית לי עבד:
כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הוא - שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:
אם קודם שבא מעשה לידו אמרה - להאי שמועה לתלמידיו בשם רבו נאמן לאומרה בשעת מעשה ואם לאו אינו נאמן להעיד בשם רבו שמא מחמת מעשה הבא לידו הוא אמר כן:
אגודא - שפת הנהר:
אמברא - על הגשר אי נמי בתוך הספינה לעבור הנהר:
כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הוא - שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:
איקרע' כמה כתובתא - מנשי אותה המשפחה:
כי קא נפיק - רב יהודה:
למירגמיה - לפי שגילה את פסולם:
זרעייתא - משפחות:
וקם אטמא בנהר מלכא - באותן האבנים שהשליכום בנהר עמד מכשול סתימה במי הנהר ומנע את מהלך המים:
אטמא - סתימה כדמתרגם סתמום טמונון (בראשית כו):
מכריז רב יהודה בפומבדיתא - שם היה יושב:
בלאי דנאי טלאי מלאי זגאי - שמות מקומות או משפחות:
גובאי - גבעוני כלומר על שם שהיו גבעונים נקראו בבבל גובאי קרוב לגבעונים בשמן:
דורנונית דרא דנתינאי - כפר נתינים היה דורא כפר כדאמר (עירובין דף ז:) דורא דרעותא א"ל מרי דוראי (פסחים דף כה:) ועל שם שהוא כפר נתיני נקרא דורנינות:
בי כובי דפומבדיתא - כפר הסמוך אל פומבדיתא דמקרי בי כובי:
פשחור בן אימר - בימי ירמיה היה:
וכולן נטמעו בכהונה - ול"ג גדולה:
נטמעו - נדמעו נשאו בנות כהנים שהיו מחזיקין עצמן בכהנים מתוך שהיו אוכלים תרומה מחמת [שהיו] עבדי כהנים:
אל תהרהר אחריו - אחר משפחתם שהם בני מריבה כדכתיב כמריבי כהן:
עדות לישראל - אותן שהן ישראל הוא מעיד עליהן שהן משלו:
משפחות ישראל - משפחות שהם ישראל גמורים:
בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אע"פ שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים:
קשין גרים - שאינם זהירים במצות והרגילים אצלם נמשכים אצלם ולומדים מן מעשיהם:
Sefaria
יבמות צ״ח. · יבמות ע״ז. · תְּהִלִּים קכ״ב:ד׳ · יבמות מ״ז: · וַיִּקְרָא י״ד:נ״ו
מסורת הש״ס