תלמוד בבלי
קידושין
דף ה׳ ע״ב
אף אני אביא חופה שקונה בעלמא - שגומרת ליורשה ולהפרת נדריה יקנה נמי כאן בלא אירוסין:
שכן ישנן בע"כ - שקונה בעלמא ביאה ביבמה ושטר בגירושין וכסף באמה העבריה:
כסף באישות מיהא לא אשכחן בעלמא בע"כ - ואפ"ה קונה כאן ואף על כרחה כגון אב מקבל קידושין לבת קטנה אף אני אביא חופה:
שתי תשובות בדבר - להא דאמרת חופה קונה בלא כסף:
ועוד כלום חופה גומרת - דקאמרת חופה שגומרת כו' וכיון שאינה גומרת אלא לאחר קידושין היאך אתה בא לדון חופה שלא ע"י קידושין מחופה שע"י קידושין:
הרי את מקודשת לי - או הרי את מאורסת לי:
ותנא סיפא מילתא דסתרא לרישא - בתמיה וכי אמרינן בכל דוכתא כדי נסבה מידי דלא איצטריך למיתניה ותנייה בכדי אבל סיפא דסתרא לרישא לא תני תנא:
ה"ק - סיפא אבל שינה ממה שאמרנו כגון שנתן הוא ואמרה היא נעשה כאילו נתנה היא ואמרה היא ואינה מקודשת דבעינן כי יקח איש:
נתן הוא - דמי לכי יקח איש:
ואמרה היא - דמי לתקח אשה לאיש:
וחיישינן מדרבנן - שאם בא אחר וקידשה צריכה גט משניהם שמא לא היו של הראשון קידושין וחלו קידושי שני או שמא של ראשון קידושין ולא של שני:
בקידושין נתן לה כו' - משום דקא בעי למימר סיפא בגירושין נתן לה כו' נקט כי האי לישנא (נתן):
הרי את מקודשת - ולא גרסינן לי:
אין כאן בית מיחוש - אין כאן אפי' ספק קידושין דכי יקח כתיב ולא שיקח עצמו לה ודגירושין אין כאן בית מיחוש אף לפוסלה לכהונה:
ידים שאין מוכיחות - בית יד אחיזת הדבר אע"פ שאינו מוכיח אחיזת לשון גמור כי הכא דקאמר הרי את מקודשת ולא קאמר למאן:
הויין ידים - ואמר דלדידיה קדשה:
אהא - אהיה:
שהיה נזיר עובר לפניו - דודאי אהיה אף אני כזה קאמר אלמא בעינן הוכחה:
לישני בתראי - דקאמר בהו אין כאן בית מיחוש בין דקידושין בין דגירושין:
Sefaria
יבמות נ״ב. · נדרים ו׳: · נזיר ב׳: · נזיר ב׳. · יבמות ע״ז. · שבת כ״ח. · זבחים י״ב: · מנחות ו׳. · זבחים י״א. · סנהדרין ס״ו. · זבחים ט״ז. · מנחות ס׳: · קידושין ע״ח. · זבחים ה׳. · מכות ד׳:
מסורת הש״ס
יבמות נ״ב. · נזיר ב׳: · יבמות ע״ז. · שבת כ״ח. · זבחים י״ב: · מנחות ו׳. · זבחים י״א. · סנהדרין ס״ו. · זבחים ט״ז. · מנחות ס׳: · קידושין ע״ח. · זבחים ה׳. · מכות ד׳: