תלמוד בבלי
קידושין
דף ט״ז ע״א
לאחרת - לקיחת קידושין:
הניחא כו' - פלוגתייהו לקמיה:
אדון כותבו - בתך קנויה לי ונותנו לאב כדרך שאר קידושין שהבעל כותב בתך היא מקודשת לי:
אלא למ"ד אב כותבו - לא יליף משאר קידושין ומנליה דקני ליה שטרא:
לא תצא כצאת העבדים - בשן ועין בראשי איברים כעבד כנעני שאם סימא את עיניה וכן עינו של עבד עברי אינו יוצא בכך אלא נותן לו דמי עינו וזה משלים שש ויוצא:
אבל נקנית היא כקנין עבדים - כנענים והם נקנין בשטר כדלקמן (קידושין דף כב:) דאיתקש לקרקעות דנקנין בשטר בכסף ובחזקה:
ומאי ניהו חזקה - ולקמן (שם) מפרש כיצד בחזקה שיכפוה לעשות מלאכה אחת:
והתנחלתם אותם - בעבד כנעני כתיב אותם כאחוזה הנקנין בחזקה ולא אחר:
בנכסי הגר - שמת ואין לו יורשין ונכסיו הפקר:
להכי אהני אם אחרת - הקישה הכתוב לאחרת לגלות על הלימוד של כצאת העבדים שבא ללמדנו על קנין השטר ולא על החזקה אבל עיקר שטר לאו מקידושין יליף דתימא אדון כותבו אלא משטר קרקעות יליף כשטר עבד כנעני ואב כותבו כי היכי דשטר שדות מוכר כותבו כדילפינן (לעיל קידושין דף ט.) מן ואקח את ספר המקנה:
שאינה יוצאה בראשי איברים - ולגופיה איצטריך ולא למידק מיניה אבל נקנית כקנין עבדים דכל קרא דמיבעי לגופיה לא אתי לדוקיא:
מאי כצאת - דלדוקיא נמי אתי לומר לך מדין יציאה לבדה מיעטתה ולא מדין הקנין:
למה לי שטר - הא אין גופו קנוי אלא חוב ממון עבודת שש שנים שיש עליו:
למה לי שטר - הא אין גופו קנוי אלא חוב ממון עבודת שש שנים שיש עליו:
נימא ליה באפי תרי זיל - לית לי עלך מידי ונפטר:
גופו קנוי - עד שיגיעו ימי חיפושו ולפיכך הרב שמחל על גרעונו אינו מחול וצריך שחרור ואם לאו חוזר ומשתעבד בו אם ירצה דלא שייך בו מחילת ממון אלא לשון שחרור וכי כתב ליה לשון שחרור ונתן ליה נפיק דלא גרע מכנעני דנפיק בשטר דכתיב או חופשה לא ניתן לה וגמר לה לה מאשה:
במיתת האב - אביה:
מיתה שמוציאה מרשות אב - שאין מעשה ידיה ליורשיו כדקיימא לן בכתובות (דף מג.) אמר רב יהודה אמר רב בת הניזונית מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מ"ט דרב דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות שיש לו בבתו לבנו:
שייר מיתת אדון - דקי"ל לקמן (קידושין דף יז:) דאינה עובדת את הבן:
דאיתא נמי באיש - דנרצע נמי יוצא במיתת אדון דאינו עובד את הבן כדתנן במתניתין לעיל (קידושין דף יד:):
ואלא ניתני - מיתת האב הואיל ולא שייר מידי:
שיש לו קצבה - וכסף מקנתו ושש שנים ויובל כולהו ידעי לאימת וכמה:
והא סימנין כו' - שיש שממהרת להביא ויש שמאחרת:
למעלה - אימת דמייתא לאחר י"ג שנים הוו סימני נערות:
Sefaria
סוכה נ״ד. · וַיִּקְרָא כ״ה:מ׳ · וַיִּקְרָא כ״ה:נ״א · קידושין ד׳. · קידושין ט׳: · קידושין ב׳. · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״ו
מסורת הש״ס