תלמוד בבלי
קידושין
דף י׳ ע״א
מודה לענין קנס - אע"ג דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה לענין קנס בשאינה ארוסה מודה דכולהו משלמי:
לבדו - קרא יתירא הוא דהא כתיב (דברים כ״ב:כ״ו) ולנערה לא תעשה דבר:
שניהם שוים - בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה:
האי סברא - דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו' מנלן:
תחילת ביאה קונה - באירוסין:
אי נמי לכהן גדול - אם מותר לקדש בביאה אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר ואם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין ואסירה ליה דכתיב (ויקרא כ״א:י״ד) בתולה מעמיו יקח:
ביאה אירוסין עושה כו' - המקדש בביאה מי הויא הך ביאה כנשואין או אינה אלא כשאר אירוסין:
ואינו יורשה כו' - דקי"ל (יבמות דף כט:) אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה:
ומקבל את גיטה - אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה:
פירות - מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה:
קתני - קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי:
כי קתני נשאת אשארא - אכסף ושטר דאין עושין נשואין אבל ביאה לעולם אימא לך דנשואין עושה:
מתקדשת בביאה - מדעת האב אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה:
קנאה - ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט:
וחייבין עליה משום אשת איש - אם קיבל בה אביה קדושין:
ומטמאה את בועלה - כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב (ויקרא ט״ו:כ״ד) ותהי נדתה עליו:
Sefaria
נידה מ״ד: · יבמות נ״ז: · סנהדרין ס״ט. · סנהדרין נ״ה: · סנהדרין ס״ו: · וַיִּקְרָא כ״א:י״ד · קידושין י״ח: · יבמות כ״ט:
מסורת הש״ס
נידה מ״ד: · יבמות נ״ז: · סנהדרין ס״ט. · סנהדרין נ״ה: · סנהדרין ס״ו: · קידושין י״ח: · יבמות כ״ט: