תלמוד בבלי
כתובות
דף פ״ה ע״א
לא קנה - דלאו כל כמיניה לחוב זה כדי לזכות את זה:
תפסוה אינהו - שאף הם נושים בו מעות:
ממלח מלוחי - מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלעז ממלח שקורין ווירני"ר בלעז לשון וייראו המלחים (יונה א):
אנא קנינא כולה - הנהגתי בריאה משל חבירי:
מחריפותא דנהרא - לא מצאנוה על שפת הנהר שהיא כסימטא אלא מזה חטפנוה שהיה מוליכה באמצע הנהר שכל הספינות הולכות שם והוי כרה"ר:
קאקי - אווזים:
חיורי - על שזקנים היו:
משלחי גלימי דאינשי - מפשיטין טליתות האנשים:
מסקי ביה - נושים בו:
בי חוזאי - אנשי אותה מדינה:
סיטראי - מצד אחר היינו נושים בו מלוה על פה ומחמת אותה מלוה נחזיק בהם:
לענין שלומי שליח - למשלח:
מאי - מי הוה פושע שהחזיר המעות עד שלא קבל מהם השטר:
לתקוני שדרתיך - והיה לך לדקדק בתקנתי:
דהוו מפקדי גבה - מאבי יתומים:
מלוגא דשטרי - תיק מלא שטרות:
מחיים תפיסנא להו - בחוב שהיה חייב לי החזקתי בהם:
הוי תפיסה דלאחר מיתה - שכל זמן שהיה חי היו פקדון בידך והרי הן כמונחין ברשותיה וכי אמרי' תפיסה מחיים כגון שראהו קרוב למות ותפס מטלטלין לשם חובו ולא היו פקדון בידו:
דאיחייבא שבועה - שהיה אדם תובעה ממון והיא כופרת:
בת רב חסדא - אשתו של רבא:
לשבועה אשכנגדה - התובע אותה ישבע ויטול כדתנן (שבועות דף מד:) ואלו נשבעין ונוטלין שכנגדו חשוד על השבועה:
זימנין - פעם אחרת:
כבת רב חסדא - שהאמנת לחשוד את האשה על השבועה:
דקים לי בגוה - דלא משקרא:
קרענא ס"ד - וכי אחד נאמן להוציא שטר חתום מיד המחזיק בו אפוקי ממונא הוא ותרי בעינן:
מרענא - ולא אזדקק לגבות באותו שטר ומקרע נמי לא קרענא ליה:
כתבו לי זכוותא - שבאתי לדין ונפטרתי הימנו בשבועתי:
ממולאי - בית עלי שהן כרותי ימים ולי נראה ממולאי גבנונים בעלי מומין שאינן חיין כשאר בני אדם לשון שקל מוליא ושדי בנצא (ב"ב דף נד.):
אשרתא - לשון חוזק כמו יישר כחך (יבמות סב.):
אשרתא דשטרי - קיום השטר שכותבין דיינין במותב תלתא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהו וקיימנוהו:
דניחוו - שיעידו זה כתב ידי:
ה"נ מיחזי כשיקרא - לכתוב נשבעה פלונית ועדיין לא נשבעה:
ופרעו - בו ביום:
אינו חוזר ולוה בו - אפי' בו ביום ואע"ג דלאו מוקדם הוא שהרי ביום הלואה נכתב:
שכבר נמחל שעבודו - משפרעו בטל השטר ונמצאת מלו' השני' מלוה על פה ואינו גובה מן הלקוחות:
Sefaria
מסורת הש״ס