כתובות

מברכין לבתולה שבעה - לקמן מפרש כשבאו פנים חדשות מברך כולן כל ימי המשתה ואי לא מברך חדא:

במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל - על ברכת מקור צריך קהל והיינו עשרה כמו הקהל את העדה (במדבר כ׳:ח׳) ואין הקהל בפחות מעדה ועדה עשרה כדילפינן (ברכות דף כא:) מעדת מרגלים עד מתי לעדה הרעה יצאו יהושע וכלב:

בגדתאה - עיר שבבבל ושמה בגדת בפסק סדרו של רב שרירא גאון היא נזכרת:

המזכה - מתנה על ידי אחר:

לעובר - שבמעי אמו קנה:

בבית חתנים - כשנכנסה לחופת נישואין:

אף בבית האירוסין - כשמקדשה מברכין כל ברכת חתנים כדמפרש:

אמר אביי וביהודה שנו - [הא דר"י ביהודה שנו]:

שמתייחד עמה - באירוסין כדי שיהא לבו גס בה כדלקמן (כתובות דף יב.) לפיכך מברכין ברכת חתנים מתחלה דתניא במסכת כלה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה:

ואסר לנו את הארוסות - מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה (שבת דף כג.):

והתיר לנו - את נשותינו הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין:

אברכת פירות - בורא פרי העץ:

ברכת מצות - על השחיטה ועל המילה דכיון דכולה חדא הודאה היא ואין הפסק בקשה בינתיים לא בעיא חתימה כדאמר בערבי פסחים (פסחים דף קה.) ברכת המצות טעמא מאי משום דהודאה היא הא נמי כולה הודאה היא:

מידי דהוה אקידושא - כיון דבלשון קדושה היא כקידוש היום חתמינן בה כי התם דבההיא חתמינן משום דיש בה הפסק כגון כי הוא יום תחלה למקראי קודש:

והוא שבאו - אל המשתה:

פנים חדשות - בכל יום שלא היו שם אתמול:

מאי מברך אמר רב יהודה כו' - נראה בעיני סדר ברכות שנסדרו על עסקי הזוג אינו אלא מאשר יצר ואילך שאותה ברכה מתחלת לדבר בשניהם אשר יצר את האדם מדבר בזכר והתקין לו ממנו עדי עד. היא הנקבה: