תלמוד בבלי
כתובות
דף ע״ט ע״ב
ולד בהמת מלוג - שנפלה לה בהמה בירושה וילדה:
תשלומי כפל לאשה - ולא לבעל קס"ד דקסבר אין הוולדות פירי אלא קרן וילקח בהן קרקע דחיישינן שמא תמות האם ויכלה הקרן:
וולד שפחת מלוג לאשה - לקמן מפרש טעמא:
פירא - גוף הוולד:
פירא דפירא - כפל הבא עליו:
דאיכא עורה - ואין הקרן כלה כולו:
שאם נתגרשה - והבעל זכה בולדות שהן כפירות תלושין:
נותנת - לו האשה דמים ונוטלת בני שפחתה:
עז לחלבה - לאכול חלבה:
אוכל והולך - דגבי בהמה איכא עורה וגבי תרנגולת איכא נוצה וגבי דקל כשייבש איכא עציו אבל הני כולהו פירות נינהו שמתחדשין תמיד ודרך הנאתם היא:
עיילא ליה גלימא - טלית בנכסי מלוג אף על פי שלא שמאתו [בכתובה] בנכסי צאן ברזל וצריך להיות קרן שמור לה:
פירא הוי - כסויו שמכסה הימנו הן פירותיו:
ומיכסי ואזיל ביה עד דכלי - והשחקין יהיו לה לקרן:
כמאן - אמרה רב נחמן להא דשיורא פורתא הוי ליה קרנא:
כי האי תנא - רבנן דפליגי אדר"מ:
המלח והחול - נפלה לה ירושה על שפת הים חריצין עשויין שמי הים נכנסים בהן והחמה מייבשתן ועושין מלח והן משרפות מים האמורין במקרא (יהושע י״א:ח׳) ומתרגמינן חריצי ימא:
והחול - מקום שנוטלין חול לבנין:
ה"ז פירות - ולא אמרינן ימכר אותו מקום וילקח בהן קרקע בר זריעה לפי שאין פריו כלה לעולם ובהא מודה ר"מ:
פיר גפרית - גומא שחופרין הימנה גפרית וכן מחפורת של צריף אלו"ם בלע"ז שצובעין בהן בגדים ומשי וחופרים אותו בקרקע וסופו לכלות ולהגיע ליסוד קרקע בעלמא:
ר"מ אומר קרן - וימכר וילקח בדמיו קרקע לפי שפריו כלה:
וחכ"א פירות - ומקום הגומא יהיה לה לקרן ומזה יאכל הבעל עד שיכלה שזה פריו ודרך הנאתו והוא הדין לגלימא ולא דמו לכספים ופירות התלושין שנאכלין מבלי שיור וכל פרוטה ופרוטה הואיל ואינן עושים פרי הויא קרן לעצמה:
היינו ת"ק - חכמים:
מחוברים בשעת יציאה - דלא איירו בהו רבנן לית להו הא דאמר ר"ש ביציאתה שלה דקסברי מה שגדל ברשותו שלו ותלוש בשעת יציאה ליכא למימר דפליגי עליה ונימרו שלה דכיון דתלשן הכל מודים שזכה בהן:
מתני' לא תמכור - יכולה היא לעכב:
גמ' מחלוקת - דזיתים וגפנים בשדה שלה שנפל לה הקרקע עם האילנות דכי יבשי זיתים הוי לה קרקע לקרן:
אבל בשדה שאינה שלה - כגון שהיו לאביה זיתים שקנה בלא קרקע על מנת שיהיו בקרקע המוכר והלוקח יאכל פירות עד שיבשו:
דברי הכל תמכור - וילקח בהן קרקע ואין אחד מהן יכול לעכב במכירתן שאין כאן שבח בית אב היכא דכליא קרנא:
והא עבדים ושפחות כו' - דכי מייתי כליא קרנא לגמרי ופליגי דכל זמן דהן קיימין הויא לה ולבית אביה לשם ולתפארת:
מתני' מה שהוציא הוציא - אם גירשה: