תלמוד בבלי
כתובות
דף ע״א ע״ב
בבגדי צבעונים - גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו:
הכא במאי עסקינן - קישוט דמתני' דהכא:
בדברים שבינו לבינה - סם המשיר את השער:
בעפר פיר - בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר שאינו מזיקו:
פיר - כמו פירא דכוורי (לקמן כתובות דף עט.) גומא:
אלא הכא במאי עסקינן דתלינהו לקישוטיה בתשמיש - ומשום הכי מצי מיפר דדלמא מתקשטת ומיתסרא הנאת תשמישו עליה:
כופה ומשמשתו - שאינה יכולה לאסור עצמה עליו אבל יכולה לאוסרו עליה שתהא היא מודרת ולא הוא כגון הנאת תשמישו עליה דצריך הוא להפר שלא יאכילנה דבר האסור לה:
ולא תתקשט ולא תאסר - לר' יוסי כיון דאמר אין אלו נדרי עינוי נפש היאך יכול להפר ואי משום דתלינהו בתשמיש לא תתקשט ולא תיאסר:
א"כ קרו לה מנוולת - וכי מבזו מקשטא אישתכח דנדר זה אוסרה עליו לפיכך יכול להפר משום דברים שבינו לבינה:
ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי - אמאי יוציא לאלתר ויתן כתובה ותתקשט ותאסר והות ליה כמדיר את אשתו מתשמיש המטה ותנן בפרק אף על פי לבית שמאי שתי שבתות ולבית הלל שבת אחת:
הני מילי - שיש לו זמן שמא ימצא פתח לנדרו היכא דאדרה איהו:
אבל היכא דנדרה איהי ואישתיק - ולא היפר אינה יכולה לגור אצלו כלל ואפי' עד שתאסר ע"י קישוט דסברה מיסנא סני לי:
וכמה קצבה - כלומר אם נתן קצבה עד כמה לא כייפינן ליה להוציא:
נהנית מריח קשוטיה - שנתקשטה לפני הנדר:
מתני' כשהן בעיר אחרת - דרך בתם ללכת אצלם ברגלים:
רגל אחד - מציא מוקמא אנפשה שלשה לא מציא מוקמא ובגמרא פריך הא שנים מאי:
שנועל בפניה - בגמ' מפרש:
מחמת דבר אחר - בגמרא מפרש:
שתאמרי לפלוני - בגמרא מפרש:
שתהא ממלאה ומערה - בגמרא מפרש:
גמ' סיפא - דקתני שלשה יוציא הא שנים יקיים אתאן לכהנת:
רדופה - לילך לבית אביה תמיד שנים יוציא שאינה רדופה שנים יקיים:
דכתיב לא גרסי':
אישי - לשון אישות ונישואין:
ככלה בבית חמיה - שכבר ניסת וגס לבה בבעלה ואינה בושה הימנו:
Sefaria
מסורת הש״ס