תלמוד בבלי
כתובות
דף ו׳ ע״א
או הלכה כר"ש - דמקלקל בחבורה חייב כיון דתימצי לומר הלכה כר' יהודה בדבר שאין מתכוין דאסור:
בנהרדעא - מקומו של שמואל:
וסימניך - שלא תטעה להחליף שמעתתא דבי רב לנהרדעא ודנהרדעא לדבי רב:
אלו מקילין לעצמן - דבי רב שצריכים לעשות כדברי רבן אומרים שרבן התיר ונהרדעא העושים כשמואל רבן אומרים שמואל התיר:
ורב שרי - בתמיה אלמא דבר שאין מתכוין מותר סבירא ליה:
מסוכריא דנזייתא - סתימת נקב גיגית שמוציאין השכר דרך הנקב וסותמין אותו בבלאי בגדים:
אסור להדוקה - משום סחיטה:
מודה ר"ש כו' - אבל כאן יש שבקיאים בהטייה כדלקמן:
הלכה כרבי יהודה - באין מתכוין:
בלא גברי - בלא אמוראי אליבא דרב ואליבא דשמואל אלא רב ושמואל גופייהו:
להך לישנא דאמרת דם מיפקד פקיד - והאיסור משום פתח הוא:
מקלקל הוא אצל הפתח - ובמקלקל מודה רבי יהודה:
מקלקל בחבורה הוא - ורב סבר לה כרבי יהודה אף במקלקל בחבורה לקולא דקא פטר בה רבי יהודה:
שלא הגיע זמנה לראות - במסכת נדה אמר אימתי הגיע זמנה לראות משיגיעו ימי הנעורים:
נותנין לה ארבעה לילות - שכל דמים שתראה בהן מחמת תשמיש מחזקינן להו בדם בתולים:
עד שתחיה המכה - כל זמן שאינה משמשת בלא דם לא חיתה המכה:
הגיע זמנה לראות - ולא ראתה:
לילה הראשון - אפילו לבעילות הרבה: