תלמוד בבלי
כתובות
דף ס״ז ע״ב
שבאו לינשא - משל צדקה דאמרינן לקמן אשר יחסר לו זו אשה:
משל עופות - שדמיהן יקרים והוא היה מעונג:
בליטרא בשר - שהיה בשר ביוקר והיה צריך בשר בדמי ליטרא מעות:
כפר קטן היה - ואין המותר נמכר:
אמטולתיה - בשבילו והיינו רבותא ולעולם במשקל ליטרא בשר קאמר:
ההוא דאתא - עני המבקש פרנסה:
במה אתה סועד - מה אתה רגיל לאכול בסעודתך:
בעתו - הכל לפי מה שהוא צריך כל יחיד ויחיד לפי לימודו:
אמר רבא מאי דקמא - מה דבר זה שאירע לפני עתה שלא הייתי רגיל בכך שבאת זו לכאן ותרנגולת ויין ישן בידה:
נענתי לך - דברתי יותר מדאי:
אין לו - משלו:
ואינו רוצה להתפרנס - משל צדקה:
יש לו ואינו רוצה להתפרנס - משלו אלא משל צדקה ומסגף עצמו ברעב:
שתזוח דעתו עליו - יגבה לבו לומר דעתם לחזור ולגבות הימני הואיל ותבעוני משכון אין זו אלא הלואה ויטול בלא בושת שיאמר אין לי משכון והם יאמרו טול בלא משכון:
צינורא דדשא - חור שבמפתן וציר הדלת סובב בו:
ההוא יומא - אותו היום שנתן העני לבו לדעת מי נותנם לו:
כיון דחזא - העני:
אנא שכיחנא בגו ביתא - ועניים מוצאין אותי לפיכך זכותי גדול:
ומקרבא הנייתי - הנאתי מזומנת שאני מחלקת לחם ובשר ומלח אבל אתה נותן מעות לעניים והם טורחים וקונים סעודה:
מאי כולי האי - למה להם לברוח ולכנס לתנור:
היא מוצאת - והיא שלחה וגו' אע"פ שבאתה לישרף לא גילתה הדבר אלא אם כן יגלה הוא ואם לא יגלה נשרפת:
עייפינהו - כפלינהו:
סיאנקי - שם מקום:
זוודאי קלילי - צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה:
ומצלי עיניה - ומטה עיניו כלפי אחוריו לראות שלא יבא רמאי ויתירה שעושה עצמו עני והעניים באים ומתירים אותם:
Sefaria
מסורת הש״ס