כתובות

לפום שארה - זקינה קשה לה משאוי ואינה יכולה לסבול בגדים רחבים וילדה צריכה בגדים רחבים להתנאות בהם:

לפום עונתה - לפי העת אם חמה אם צנה:

חדשים - חמים הם יותר מן השחקים:

דאורחה - דרך בנות משפחתה בכך:

מאי טעמא דתנא קמא - דאמר לא צריך:

אורחיה - לבנות משפחתו עושין כן:

עולה עמו ואינה יורדת עמו - מבעולת בעל נפקא לן בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל בפרק אע"פ (שם.):

ה"מ מחיים - כגון הוא אומר להניק את בנה והיא אומרת שלא להניק ודרך בנות משפחתה להניק בניהם ולא דרך משפחתו:

זנין - מזונות:

מפרנסין - לבוש וכסות:

ודבר אחר - לקמן מפרש:

אבל לא בניו ובנותיו - שאינו חייב במזונותיהן בחייו:

ולא שאני לך כו' - יוצא מן המקום לדעת היה בידו לצוות על מזונות בניו ובנותיו ואשתו ולא צוה גילה דעתו שאינו רוצה לזונן הילכך אשתו דמיחייב לה בתנאי כתובה אשתעבוד ניכסיה בניו ובנותיו לא אבל נשתטה דיצא מן העולם שלא לדעת מסתמא ניחא ליה שיזונו בניו ובנותיו משלו:

תכשיט - בשמים של אבקת רוכל שהנשים מתקשטות בהם:

מ"ד תכשיט - לא יהבינן לאשתו כ"ש שאין עלינו לעשות צדקה מנכסיו ואמתניתא קיימי:

לא ניחא ליה דתינוול - אע"פ שלא צוה בלכתו עבדינן ולא נראה דאדמר עוקבא קיימי דאמר מי שנשתטה יורדין לנכסיו וזנין כו' וד"א ואיפכא גרסינן מ"ד צדקה כ"ש תכשיט ומ"ד תכשיט אבל צדקה לא התם היינו טעמא דלא ניחא ליה דתינוול:

לפי כבודו ולא לפי כבודה - בתמיה מידי דאורחה ולאו אורחיה מי לא בעי למיעבד לה הא ודאי אינה יורדת עמו ואפילו למאן דלית ליה עולה עמו לאחר מיתה אינה יורדת אית ליה:

האומר - בשעת מיתתו:

אם מתה אשתו כו' שומעין לו - דכיון דהוא מת בחייה והיא גובה כתובתה אינו חייב לקוברה דתנן (לקמן כתובות דף צה:) יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה:

נכסי קמי יתמי רמו - ופשיטא דאין קבורתה עליהם:

אל תקברוהו מנכסיו - אלא מן הצדקה:

מתני' לעולם היא ברשות האב - ואם בת ישראל מאורסה לכהן היא אינה אוכלת בתרומה וזכאי בה ככל זכות אב בבתו: