כתובות

אימור דשמעינן ליה כו' - כלומר ליכא למ"ד הכא אישתני קרבן משום שינויא דגופא מדלא מחייב להו ר"ש לנודע להם משנתמנו לאיתויי כדהשתא אלא פטורין לגמרי קאמר וטעמא דידיה משום דבעי ידיעה וחטאה בחד גופה:

דאזיל אף בתר ידיעה - כלומר שעת החטא מחייבתו כשבה ושעת ידיעה מחייבתו שעיר לפיכך אין כאן אחד מכל הקרבנות שחייבתו תורה:

דאזיל בתר ידיעה - דשינוי הגוף:

ולא אזיל בתר חטאה - כי ההיא דתני שילא [ע"א] תידון בחנק מי שמעת ליה:

אם כן - דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:

האמר ליה כו' - שינוייא הוא:

לתנא - דתנא קמיה להא דתני שילא:

הנערה - והוציאו את הנערה [דברים כב] ולא כתב והוציאוה:

שהיתה כבר - ואע"פ שאינה עכשיו:

רחמנא ניצלן מהאי דעתא - כיחד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב כדמפרש לקמן זו מעשיה גרמו לה כו':

על פתח בית אביה - אם באו עדים משניסת:

על שער העיר שעבד בה - ואפי' נידון בעיר אחרת:

שעריך למעלה - כי ימצא בקרבך באחד שעריך וגו' דהא ודאי באותו שער שעבד בו עבירה:

ונאמר שעריך למטה - והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו':

שעריך - בעבודת כוכבים כתיב (דברים י״ז:ה׳) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו וגו':

אם כן - דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:

גמר פתח מפתח ופתח משער - אסמכתא דרבנן בעלמא כתיב הכא אל פתח בית אביה וכתיב במשכן (במדבר ד׳:כ״ו) מסך פתח שער החצר מה פתח האמור במשכן שער עמו אף פתח האמור כאן שער עמו והדר גמר האי שער משעריך האמור בעבודת כוכבים:

ללקות - מלקות במוציא שם רע מויסרו אותו:

לוקה מ"מ - בין בעל ובא לב"ד והוציא שם רע ע"י בעילתו ואמר לא מצאתי לבתך בתולים בין לא בעל ובא לבית דין ואמר באו לי עדים שזינתה בבית אביה והרי היא לפניכם:

פלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן - לקמן בשמעתין:

כרבנן - דאמרי פרשת מוציא שם רע בין בעל בין לא בעל וכתיב ביה ויסרו וענשו:

כר' אליעזר בן יעקב - דאמר לקמן לא נאמר פרשת מוציא שם רע אלא כשבעל הלכך מאה סלע לא מחייבינן ליה אלא כשבעל אבל מלקות דמשום אזהרת לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) הוא לקי ואפילו לא בעל דהא הלך רכיל ואי משום דהוי לאו שאין בו מעשה ר' יהודה לטעמיה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו במסכת מכות (דף ד:) ובשחיטת חולין (דף פג.):

והוא שבעל - כר' אליעזר בן יעקב וקסבר תנא קמא אליבא דר' אליעזר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ומלקות דמוציא שם רע חידוש הוא ומויסרו אותו נפקא וההוא קרא כשבעל כתיב:

ר' יהודה אומר ללקות לוקה מכל מקום - דמלקות משום אזהרת לא תלך רכיל הוא ולאו שאין בו מעשה לוקין עליו:

אמר רב נחמן בר יצחק - לוקה מ"מ דקאמר מכת מרדות דרבנן: