תלמוד בבלי
כתובות
דף מ׳ ע״א
להא מילתא - שיהיה מפתה נושא על כרחו:
עשה - לו תהיה לאשה:
ונדחה את לא תעשה - דאינה ראויה לבא בישראל כגון ממזרת:
מי איתיה לעשה כלל - השתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה:
מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור - דכיון דיתומה היא וקנס שלה היא ואחילתיה דמדעתה נתפתתה לו פטור ובגמרא מפרש דנתארסה ונתגרשה מילתא אחריתי היא ולא איתומה קאי:
גמ' בשיטת ר"ע רבו אמרה - דאמר במתני' נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה והך נתארסה ונתגרשה דר' אלעזר כשאביה קיים וקרי לה יתומה משום דפקע זכות אב מינה לגבי קנסא:
ממאי - דכר"ע סבירא ליה:
מדקתני אונס חייב ומפתה פטור - אלמא יש לה קנס ולעצמה הלכך מפתה פטור דמדעתה עבד ואונס חייב ואפילו אביה קיים דאי יתומה כדקתני פשיטא דמפתה פטור אלא הא קמ"ל כו':
יתומה פשיטא - מסקנא דמילתא דר' יוחנן היא:
טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים אשרי מתרגמינן טובאי. ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע ותלמידו של ר"ע היה כדאמרינן ביבמות בהבא על יבמתו (יבמות דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע:
מתני' הכל לפי המבייש - אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב:
והמתבייש - לפי חשיבותו בושתו:
כאילו היא שפחה - בגמרא מפרש מאי גריעותא מחמת בעילה:
גמ' יאמרו כו' - והיכן הוא חילוק שביניהן אצל בושת הלכך יהיב בושת:
גבי עבד - שנגחו שור שנתנה תורה קצבה ל' שקלים:
Sefaria
מסורת הש״ס