תלמוד בבלי
כתובות
דף ל״ב ע״ב
תחת תחת גמר - וגזירה שוה מופנה היא ולמדין ואין משיבין:
אפי' תימא - ההיא דמכות באחותו נערה וכשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמעינן דלקי ולא משלם ומתניתין דכתובות בשלא התרו בו דליכא מלקות:
וסמיך ליה ארבעים יכנו - דהיכא דאיכא שתי רשעיות ניעבד ביה הכאה:
בפירוש ריבתה - לקמיה מפרש היכא:
שלא השם המביאו לידי מכות כו' - המקרא המביאו לידי מלקות אינו מביאו לתשלומין מלקות מלא תענה תשלומין מכאשר זמם וכיון דשני שמות הן חייב על שניהם:
נימא כל הלוקה אינו משלם - ונידייניה במלקות מאי שנא ממון דפשיטא להו:
יד ביד - דסמיך ליה לא תחוס עינך נפש בנפש וגו':
כן ינתן - כאשר יתן מום באדם וגו':
מאי טעמא לא אמר כעולא - דגמר גזירה שוה לעונשו ממון ולא מלקות לכל חייבי ממון ומלקות:
אם כן - דפטרת בא על אחותו ממלקות בטלת לאו שבה שעונש לאו במלקות:
Sefaria
מכות י״ג: · יבמות כ״ב: · מכות ד׳: · סנהדרין נ״ג: · כתובות ל״ז. · מכות ח׳: · כתובות ל״ה: · שבועות ל״ז. · שבועות ל״ז: · סנהדרין פ״ה. · שבועות ט״ז: · מכות ד׳. · וַיִּקְרָא כ״ד:י״ט · וַיִּקְרָא כ״ד:כ׳ · וַיִּקְרָא י״ח:ט׳
מסורת הש״ס
מכות י״ג: · יבמות כ״ב: · מכות ד׳: · סנהדרין נ״ג: · כתובות ל״ז. · מכות ח׳: · כתובות ל״ה: · שבועות ל״ז. · שבועות ל״ז: · סנהדרין פ״ה. · שבועות ט״ז: · מכות ד׳.