תלמוד בבלי
כתובות
דף כ״ב ע״ב
לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש הימנה עד שטבלה:
לא תצא - ולקמיה פריך תרי ותרי נינהו:
שבאו עדים - שאמרו לא מת:
באשם תלוי - בא על ספק כרת:
לאחד מעדיה - שאמרו מת דאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו וזה אומר ברי לי:
באומרת ברי לי - אין לבי נוקפי שברי לי אילו היה קיים היה בא:
תרגמה - להא דר' יוחנן:
בעד אחד - ולאו שנים איתמר אלא עד אומר כו' ועד אומר כו':
הימנוהו רבנן כבתרי - לומר מת כדאמרינן ביבמות בהאשה מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה:
אפי' לכתחלה נמי - תינשא:
דרב אסי - ביבמות בפ' שני:
תרוייהו באשת איש קא מסהדי - שניהן מעידין שאשת איש היתה:
מיתה אינה יכולה מכחשתו - אם יבא בעלה אינה יכולה לומר מת אתה הלכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא:
גירושין יכולה מכחשתו - אם יבא ויאמר לא גירשתיך היא תאמר גירשתני הלכך אי שרית לה סמכה אהכחשה ומינסבא על פי עדים הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר:
עכשיו מת - היום:
ליכא לברורה - אם אמרו טבע במים או אכלו ארי אין אנו יכולין לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תינשא ואם ניסת לא תצא כרבנן וכשניסת לאחד מעדיה:
אחזי גיטיך - דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי:
הרי זו לא תנשא - לאחר:
Sefaria
יבמות פ״ח: · יבמות פ״ח. · יבמות קי״ז: · סוטה מ״ז: · סוטה ל״א: · יבמות כ״ד: · מִשְׁלֵי ד׳:כ״ד · יבמות קט״ז.
מסורת הש״ס
יבמות פ״ח: · יבמות פ״ח. · יבמות קי״ז: · סוטה מ״ז: · סוטה ל״א: · יבמות כ״ד: · יבמות קט״ז.