תלמוד בבלי
כתובות
דף ק״ה ע״ב
אינו נפטר מן העולם - והכי קאמר ק"ו שיסמא את עיניו כשיהא טפש בסופו וישב לדון:
שאינו צריך כלום - שהוא עשיר ואין צריך להחניף:
דשאיל שאילתא - דרגיל לישאל מבני עירו בהמות וכלים:
מאי טעמא דשוחדא - למה אסור ליטלו לזכות את הזכאי:
אין אדם רואה חובה לעצמו - אין דעתו מתקרב לצד החובה לחייב את עצמו ואפילו מתכוין לדין אמת:
שהוא חד - הנותן והמקבל נעשים לב אחד:
בני מחוזא - עירו של רבא:
מינייהו - מקצתם אוהבים אותי אותם שזכיתי:
אם מרחם - אם אוהבים נעשו כולם אוהביי:
במברא - גשר:
יהיב ליה ידא - לסומכו:
כנתא דפירי - סל פירות מפרדס של רבי ישמעאל:
זוזא - זוג:
בהדי דאזיל ואתי - בכל אשר הולך ובא היה לבו לזכותו של אותו אריס ובאין לו פתחי זכיות ואומר בלבו הלואי ויטעון כך וכך ויזכה בדין:
ראשית הגז - בכל שנה שגוזז אותן חייב ליתן לכהן אחד מששים:
גילדני דבי גילי - דגים קטנים:
וכי אלישע אוכל ביכורים היה - והלא לא כהן היה שהרי מצינו בדברי הימים שנתייחס אביו על שבט גד דכתי' ויעני ושפט בבשן ומצינו במסכת פסחים באלו דברים (פסחים דף סח.) דשפט דהאי קרא הוא אביו של אלישע:
שמע מינה קריביה הוא - להכי פסול ליה לדינא:
Sefaria
מסורת הש״ס