תלמוד בבלי
כתובות
דף ק׳ ע״א
לאו לדידהו - לאו לצורך עצמן מוכרים:
בית דין מעמידין להן אפוטרופוס - לכל אחד ואחד מן הקטנים:
ובוררין להם - כל אפוטרופוס לתינוק שלו:
אי דלא טעו - למה ימחו:
ברוחות - טוב לי ליטול חלקי במזרח שיש לי אצלה שדה שנפלה לי מבית אבי אמי:
והחזיר רבי את המעשה - דנראה בעיניו טעם הגון מה ששנינו במשנתנו א"כ מה כח ב"ד יפה:
לימא בהא פליגי - רב דימי ורב ספרא רב דימי סבר דיין הטועה בדבר המשנה שלא עשה כמשנה חוזר ולא אמרי' מה שעשה עשוי וישלם מביתו אלא בטועה בשיקול הדעת כמו שמפורש בסנהדרין והאי נמי דבר משנה הוא שאע"פ שנחלקו חכמים על רבן שמעון הרי נתן טעם לדבריו ורב ספרא שאינו שונה עשה והחזיר סבר אם עשה לא היה יכול לחזור:
אחריותא איתמי - אם נמצאת השדה גזולה או משועבדת לאחר וטרפה מן הלוקח בחובו חוזר הלוקח על היתומים שהאלמנה שליח של יתומים היתה:
וכן בי דינא דזבין - שדה יתומים למזון האשה והבנות אחריות איתמי:
Sefaria
מסורת הש״ס