כריתות

רוקו בכל שהוא - דכתיב (ויקרא ט״ו:ח׳) וכי ירוק הזב בטהור וגו' וזובו ומי רגליו ילפינן מרוקו במסכת נדה בפרק דם הנדה (נדה דף נה.):

ושהה כדי אכילת פרס - (יב:) משמע במקדש שהה והיינו דקפריך בגמרא מה לי לישהויי דקתני ושהה:

עד מ' יום - מתוק הוא ולא משכר:

מוזהרין עליו בכל שהוא ומגתו - אבל אינו במיתה עד שישתה רביעית בן מ' יום:

במאי פליגי - תנא קמא ור' יהודה:

שכר שכר מנזיר:

דבילה קעילית - מקום:

נדרא עלה דביתהו - שלא ליהנות הימנה:

אתא לקמיה דרב אשי - לאחר אכילה ושתיה:

לא מוקים אמורא עליה - למידרש בפירקא:

מיומא טבא לחבריה - מאחר שעשה שמחת יום טוב שאכל ושתה עד למחר משום שכרות:

ביותר מרביעית - אף על גב דרמא ביה מיא משכר ואנא יותר מרביעית שתאי:

ולהבדיל - יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד וגו' ולהבדיל וגו' ובבואכם להבדיל בין הקדש והחול נמי אל תשת יין ושכר:

הדמין והערכין והקדשות - שאסורים שתויי יין לשום אותן לבעלים לפדותן דדילמא לא שיימי להו שפיר:

ההוראה - של איסור והיתר שתויי יין אסורין בה:

מדרשות - שדורשין בפירקא אסור לשתויי יין שיש בהן הוראה:

הלכה - למשה מסיני:

תלמוד לומר ולהורות - לאפוקי משנה שאין מורין הלכה מתוך משנה הלכך מותר לשתויי יין לשנות:

ר' יוסי אומר יכול אפילו התלמוד - יהא אסור ללמוד תלמוד לומר ולהורות לא אסרתי אלא הוראת הלכה למעשה:

שתויי יין מורים - ששרץ טמא וצפרדע טהור ואין חוששין שהרי לכל גלוי:

נימא רבי יוסי בר יהודה היא - דאמר שתויי יין מותר בגמרא ואי אפשר שלא יבין ויורנו משם ולא רבנן דאסרו אפילו לשנות בגמרא וכל שכן שום הוראה:

והא רב לא מוקים כו' - ואמאי לא דריש בפירקא כיון דגמרא שרי כל שכן מדרשות:

לא סגי בלא הוראה - דכ"ע בעו מיניה:

מתני' ד' חטאות - חד משום דאכל קדש בטומאה וחד משום חלב וחד משום נותר וחד משום יוה"כ:

ואשם - מעילה:

אינו מן השם - דאין חיוב זה משום אכילה: