גיטין

הרי זו מגורשת - ומותרת לכל:

מאי טעמא הרי קול - שחששנו לו תחילה שוברו עמו:

יצא לה קול - לאשה פנויה בעיר:

שם מזנה - לעובד כוכבים ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה:

אין חוששין לה - לאוסרה לכהונה:

פריצותא בעלמא הוא דחזו לה - ששיחקה בשוק או מיעך לה בין דדיה:

גירגרה בשוק - הלכה נטוית גרון:

מוזרות בלבנה - נשים הטוות בשוק לאור הלבנה ודרכן לשוח שיחות בטלות ולדבר בחשודות שבעיר:

לא הנחת כו' - שיש אויבים מוציאים קול בחנם ברמז מועט:

בעולה - יצא על בתולה בעיר קול בעולה:

אין חוששין לה - לאוסרה לכ"ג דדלמא פריצותא בעלמא חזו לה דהא דתנן במתני' דחיישינן לקלא היינו כדאמרי' לקמן שיהו נרות דולקות כו' שהדברים ניכרים:

נשואה - יצא על פנויה קול שהיא נשואה זה ימים ואנו מוחזקים בה בחזקת שהיא פנויה:

אין חוששין לה - דקלא דמתני' היינו שאומרים היום נתקדשה פלונית:

ארוסה - יצא עליה קול שהיא ארוסה זה ימים:

שלא לפלוני - יצא עליה קול שמקודשת היום אבל לא הזכירו שמו לומר לפלוני אלא נתקדשה סתם אין חוששין לה:

בעיר אחרת - יצא כאן קול פלונית מתקדשת היום במקו' פלוני:

ממזרת - יצא קול שהיא ממזרת:

הקדיש פלוני נכסיו אין חוששין - לאסור נכסיו עליו:

נתקדשה היום - בהא הוא דחשו רבנן שלא תינשא כדי שלא יאמרו משיאין אשת איש:

נרות דולקות - בבית כדרך המתקדשות שנוהגין שמחה ואור נר כדאמרינן בעלמא אור הנר בברור חיל משתה שם (סנהדרין דף לב:):

מתקדשת - עתידה להתקדש היום:

אמרו דבר - פלונית נתקדשה היום:

זהו קול - שחוששין לו:

זהו אמתלא - ששובר את הקול:

הא לא אמרו מידי - לא אמרו נתקדשה לאו קול איכא ולאו אמתלא איכא:

לאפוקי כו' - אמתלא שאמרו במשנתינו ששובר את הקול ואפי' לא יצא עם הקול אלא לאחר זמן יצא הוה אמתלא:

קמ"ל - הכא לא אמרו דבר זהו אמתלא והכי קאמר לא גמרו הדבר להוציא קול מקויים ומסויים אלא הוציאו שובר עם הקול כגון נתקדשה פלונית בספק הוא דהוי אמתלא אבל אמרו דבר מקויים ומסויים תו לא מהניא אמתלא:

מבטלינן קלא - שמענו קול יוצא מפי נשים ותינוקות משתקין להו לבטולי קלא או לא משתקין להו הואיל ואמרו פלוני שמע מפלוני כו' וליתנהו דלישיילינהו א"נ חזרו אותן פלוני ופלוני ממדינת הים ואמרו לא היו דברים מעולם מבטלינן או לא מבטלינן:

מפי כשרים - שיאמרו מפלוני שמענו והוא הלך למדינת הים אלמא אקילו רבנן במילתא וש"מ דאי בדיקניה בתר הכי ואשתכח שקרא מבטלינן ליה ומכריזין דלאו קלא הוא ומנסבינן לה:

אתרוותא נינהו - מקומות חלוקין במנהגם:

באציפא דתוחלא - הם תמרים שלא בישלו כל צרכם ומניחין אותן בחותלות כלים העשויים מכפות תמרים ומתבשלים קצת וכשאוכלים אותן נשאר מן האוכל על הגרעין שאינו נפרד ממנה יפה מפני שאינה מבושלת וההוא אוכל קרי ציפא כדאמרי' באלו טרפות (חולין נ:) כדעיילן תלת קשייתא בציפא בדוחקא וראוי למאכל בהמה:

בעינא דבי שיפי - על המעיין של אותו מקום:

מימר אמרי - כשתניסת לאחר לא יאמרו ראו אשת איש שניסת דמימר אמרי עיינו רבנן בההוא אציפא ולא הוה ביה שוה פרוטה דסתמיה לא חשיב דהא דלא מבטלי' קלא אינו אלא מפני החשד והכא ליכא חשד: