תלמוד בבלי
גיטין
דף ע״ח ע״ב
וגט יוצא - מאלו לאלו מקצתו בד' אמות שלה ומקצתו בד' אמות שלו:
והא אגיד גביה - עדיין הגט ברשותו קצת ואנן ונתן בידה בעינן עד שיהא כולו ברשותה:
אמרוה קמיה דר' יוחנן - להאי פירושא דמתני':
משמיה דר' יונתן הכי - כדפרשה ר' יוחנן ביכולין לשומרו רבי יונתן מבבל הוה ועלה לארץ ישראל:
תניא נמי הכי - דקורבה דמתני' שמירה היא:
כל שקרוב לה מלו - השתא משמע אע"פ שקרוב לה יותר ממנו ובא כלב ונטלו אינה מגורשת וקשיא לן בה אמאי אינה מגורשת מכי אתא לקורבה דידה איגרשה לה ומאי איכפת לן אם נטלו כלב:
כל היכי תנטריה ותיזיל - וכי כל הימים צריכה לשומרו:
אלא לאו הכי קאמר - אע"פ שקרוב לה מלו אם יש הפסק נהר או גבשושית בינה לגט שאילו היה בא כלב ונטלו אינה יכולה לשומרו הימנו אבל הוא יכול לשומרו אינה מגורשת:
כדי שתשוח ותטלנו - הוא דהויא קורבה דמתני' ואפ"ה את לא תעביד עובדא להתירה לינשא:
עד דמטי גט לידה - גזירה שמא יאמרו על רחוק שהוא קרוב:
הוה עובדא - שזרקו קרוב לה ומת ואצרכוה חליצה:
לגיטין אמרו - דמשום קורבה מגורשת:
ולא לדבר אחר - כגון אם זרק לו חוב קרוב לו ואבד דגט הוא דבעל כרחה קנויה לה הלכך לאלתר הוי גיטא אבל בעלמא לא:
ותיפטר - דהא פטריה אבל זרוק לי חובי סתמא זרוק ושומרו קאמר:
ומשיחה - חוט שהגט קשור בו ליצי"ל בלע"ז:
גט בידה - שנתנו לה וראש המשיחה עדיין בידו:
כקטפרס - מדרון ראשי אצבעותיה מטין לקרקע שלא פשטה ידה זקופה כדרך פושטי יד:
ופרכינן והא כי נפיל לד' אמות דידה נפיל - ומה לי אי אין ידה ראויה לקבל בפשיטתה:
בדלא נח - לארץ אלא כשנפל מתוך ידה נשרף וקבלה שבא לידה לאו קבלה היא:
ופריך וכי לא נח מאי הוי מכי מטא לתוך ארבע אמות שלה תיגרש מאויריהן ומדקאמר אינה מגורשת פשוט דאין להן אויר והיא בעיא דרבי אלעזר:
על גב הנהר - דאויר שאינו ראוי לנוח לא קני: