תלמוד בבלי
גיטין
דף ס״ט ע״א
לברוקתי - חולי שבעין שקורין טייל"א:
דשב חומרי - מנומר בשבע גוונין מחמת זקנה:
ונייבשיה בטולא - כלומר שלא מחמת שמש:
תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה - שני חלקים כחול וחלק אחד ממנו:
תלתא מכחלי - מכחול הוא כנף עוף או כף רחב דק של עץ שנוטל בו הכחול ונותן בעין:
תלתא מכחלי - שלשה פעמים:
לימלי - ישום בעינו:
דאי לא - מיזדהר דלא לימלי טפי פקע עיניה:
לשברירי דליליא - סנורים הבאות על האדם בלילה:
ליפשוט - יתיר הקשר מרגלו:
בבביתא דעיניה - בבבת עינו:
שודרא ברקא - חבל של שיער בהמה ושל זנב סוס ופרה:
וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא - יקשור אחד מרגליו ורגל הכלב בשני ראשי החבל:
ונטרפו ינוקא חספא אבתריה - יקשקשו תינוקות שברי חרסים אחריו:
ויאמרו - לחש זה:
אסא כלבא אכסא תרנגול - זקן כלב שוטה תרנגול:
אומצי - חתיכות בשר:
ונתבינהו ניהליה - בני הבתים להנך אומצי בצינורא דדשא:
קלקלי - אשפות:
סומקי - טחולים:
אחספא דאומנא - כלי חרס מנוול שמקיזין לתוכו דם:
ונימא ליה עוירא - לפתיחא הב לי ואיכול:
פפי שילא כו' - לחש הוא:
טעם דלי במי כסף - לחש הוא:
אשלא דפוריא - חבל של מיטה:
וקורטסא - נייר של מוכין:
ומוריקא - קרוג:
וסומקא דלולבא - דבר אדום הגדל בלולב:
ונגדיל פתילתא - לשון גדילים יעשה פתילה מן הצמר:
ולטמיש בחלא - ישרה בחומץ:
וניגדביל - יגלגלנו באפר וידבק האפר בו:
ונשדו עליה - דרך מרזב:
סריך - נדבק הקש בדם:
גילא - אישטריי"ס:
כיון - דדמא דכבדא שהיא תלויה למטה מן הריאה עולה למעלה ונפיק דרך הפה:
אימר אתמוחי אתמח - כולה כבדא ולא נשתייר הימנה כלום ונפל לריאה דרך קנה הכבד שמחובר לקנה של ריאה:
כוני - מלא אגרוף:
פירמא דסילקא - קניבת תרדים מצינדור"א:
פרידא - מין עשב וי"א מדיירישר"ש:
וכנגדן - כשיעור כל אלו:
כנתא פטירתא - אנטריי"ל של בהמה שהיתה פטר רחם לאמה:
לככא - חולי השינים הפנימים:
תומא יחידא - ראש שום שלא היה בו אלא צלע אחד:
ונמרסיה - ישחקנו:
אטופרא דאליונא - על צפורן של בוהן יד:
ונזדהר לבשריה - שלא יגע אותו שום בבשרו:
דקשי לחיורא - צרעת:
לחינכי - אבעבועות הגדילים בגרון כמין גלנט ובלשון רומי אשטרנגיילו"ן:
ושבלוליתא - תלתן פינוגר"י:
וחומרתא דכשותא - פרח שבכשות הומלו"ן:
כאמגוזא - כשיעור אגוז:
חומתי כי ממרו - עלי של חומם פילטרו טוב לרפואה זו כמין עשב שקורין ממרו בלשון ארמי:
ועיקרא דחומתי - שורש החימום פילטרו:
עדיף - לרפואה מממרו ממרו שבדמוני' לשון מורי:
הני - חומתי וממרו:
לאוקומי - החולי שלא ינפח יותר מדאי:
לבשולי - האבעבועות שתקבץ לחה שלהן לתוכן שתהא יוצאה כשיבקעו אותו:
פארי דריש נפיא - סובים גדולים שצפין למעלה בנפה כשמרקדין:
וטלפחי בעפרייהו - עדשים עם עפר שנתלשו בהן:
לפתוחי - האבעבועות של אשטרנגיילו"ן שיבקעו ותצא הליחה:
לינפח ליה - בגרונו:
בגילא דחיטתא - שהוא חלול ויכניס זרע השחלים לתוכו בראשו אחד ויכניסנו בתוך פיו של חולה עד הבליעה וינפח חבירו בראש האחר ויצאו השחלים ויפלו ויחנו על החולי:
לאסוקי - להעלות בשר לרפאות הביקוע:
מטולא דבית הכסא - מתחת צל אבנים המסודרות לבית הכסא בשדות ומתוקנות כעין מושב:
לברסם - חולי שקורין צוריי"ר והוא בא מן הראש דרך החוטם:
כי פיסתקא דנשדור - כשיעור גלנט של ארז מסם נשדור שקורין אמוניקא:
חלבניתא דובשניתא - חלבנה מתוקה שקורין גלמא:
תרוודא - כף:
נטלא - כלי מחזיק רביעית:
חמרא נקידא - יין צלול יפה שאינו אדום:
וכי בשיל נשדור בשיל כוליה - זה סימן יהיה לך לכשיבשל הנשדור בידוע ששאר סמנין מבושלין לפי שהוא קשה: