תלמוד בבלי
גיטין
דף ל״ד ע״א
יתומין - קטנים:
אפוטרופוס - לכל אחד:
ובוררין להן - כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים:
כח ב"ד - שמינו להם האפוטרופוס:
התם ממונא - והפקר ב"ד היה הפקר:
הכא איסורא - דא"א ומשום מה כח ב"ד יפה לא אפקעו רבנן קידושין:
גידול בר רעילאי:
ונוולה - אורגת:
הא גיטך - הראהו לה ולא מסרו לה:
ברוך הטוב והמטיב - שלא מסרת לה:
ולא בטל גיטא - ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר מגורשת:
גלוי דעתא - שאינו חפץ עוד בשליחות זה:
אמר לכו רב ששת - רב ששת אמר לכם ואני שמעתי דלבטיל גיטא:
ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא - אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא:
אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה - אפילו גלוי דעתא ליכא דהא לא אמר אנא בטלתיה אלא רב ששת והכא ליכא גלוי דעתא דידיה:
איהו בטליה - ואמר בהדיא ליבטיל:
משום דפנוי - בני אדם המכין וחובטין אותו במצות רב ששת ואומר לו למה אתה מבטלו אמר להו הכי רב ששת צוה כן:
ירמיה ביראה - כך שמו:
תנא אשקליה - שנה שנית וכפהו לצוות לכתוב אחר:
אותיבו קרי באודנייכו - שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו:
אשור הבו לה הייא - התחזקו לתתו מהר:
אשור - כמו אשרתא דדייני (לעיל גיטין דף כו.) וכמו אשרו חמוץ (ישעיהו א׳:י״ז) לשון חיזוק:
אטו לבטולי גיטא בעי - זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט:
לקיומי תנאה בעי - על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר התניתי לבא עד שלשים ואם לאו יהא גט והרי באתי וקיימתי תנאי:
אי לא נסיבנא - כתב גט ונתן לארוסתו ע"מ שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט:
קטרחנא - בצרכי חופה ואנוס אני:
אין טענת אונס - והוי גיטא:
והלכתא כנחמן - דאמר לעיל ביטול בפני שנים:
והלכתא כנחמן - נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן:
Sefaria
מסורת הש״ס