גיטין

פלוני ופלוני - תרי משמע וקרי להו דיינים:

רוכל - מוכר צרורות של בשמים:

חותמין למטה - גבי פרוזבול תנן לה במסכת שביעית (פ"י מ"ד):

למה לי למיתני דיינים או עדים - פשיטא דסגי בהני או בהני וליתני עדים והוא הדין אי חתמי דיינין:

בלשון דיינים - כגון בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם פלוני ופלוני כו':

וחתמי עדים - בלשון עדות כגון איש פלוני עד:

ול"ש כתוב בלשון עדות - כגון דוכרן סהדותא דהוה באנפנא כו' וחתמי למטה אני פלוני דיין:

ה"ג ל"ש כתוב בלשון עדים וחתמי דיינים ול"ש כתוב בלשון דיינים וחתמי עדים:

תקנת ממזרים - כלומר שלא יהו ממזרים בישראל:

בפני שנים - היה מבטלו קודם תקנה:

ה"ג ובי תרי לית להו קלא ולא ידעה דבטליה ואזלה ומינסבא:

תקנת עגונות הוא דאיכא - דאצרכיניה לילך אחריו או לשלוח שליח והוא לא יטרח בכל אלה בשביל לעגנה:

בטלו - לאחר תקנת ר"ג בפני ב"ד:

מבוטל - דאף ע"ג דעבר אתקנתא בטל שליחותא:

להוסיף על תנאו - אם היה בו שום תנאי:

מה כח ב"ד - של תקנת ר"ג יפה אם דבריהן בטלים ע"י זה:

דמדאורייתא בטל גיטא - שהרי לא בא לידה וזה ביטל את השליח מהיות שלוחו לגירושין:

אדעתא דרבנן מקדש - להיות קדושין חלין כדת משה וישראל שהנהיגו חכמי ישראל והרי הם אמרו שיפקיעו כל קדושין שבישראל על ידי גט כזה הילכך פקעי שעל מנת כן קידשה:

תינח דקדיש בכספא - איכא למימר אפקעינהו לקידושין בגט דדבריהן ואמרו ליהוי מעות למפרע מתנה וממילא פקעו שהרי כשקידש ע"מ כן קידש:

קדיש בביאה - דקיימא לן בקידושין (דף ד:) מכי יקח איש אשה ובעלה דאשה מתקדשת נמי בביאה:

מאי - אפקעתא איכא למימר בהא ביאה:

שויוה רבנן - לההיא ביאה למפרע ע"י גט זה:

בעילת זנות - דאפקעו שם קידושין מינה ויש בהן כח לכך שהרי כשקידש על מנהג חוק דתם קידש כך אני מפרש בכל מקום מלבי ומרבותי קבלתי כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש דקדושי כסף דרבנן דלא כתיב בהדיא אלא גמרינן קיחה קיחה משדה עפרון והיינו דקפריך תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה דכתיב בהדיא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה ובעלה מאי איכא למימר היאך יכלו לעקור דבר מן התורה ומשני שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות של כל מקדש בביאה כדאמר התם (קידושין דף יב:) רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה משום פריצותא ותשובות קשות יש בדבר חדא דגזירה שוה גופה תורה היא שהרי לא למדו נסקלין אלא בגזירה שוה ונותר שהוא בכרת מגזירה שוה למדנו ונערה המאורסה נהרגת בקדושי כסף ואי דרבנן מי מיקטלא ועוד דקמשני שויוה רבנן לבעילתו בעילתו זנות היכי מצי לשוייה בעילת זנות הא דאורייתא היא וכי אמרן רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה קידושין מיהא לא בטלי אלא הא והא דאורייתא והא דאית ברבנן כח לבטל מפני שבשעת קידושין תלה בדעתם לקדש כדת שהנהיגו חכמים בישראל:

אמר לעשרה כתבו גט לאשתי - וקיימא לן (לקמן גיטין סו:) כל כמה דלא אמר כולכם אחד כותב ושנים חותמין:

יכול לבטל - מותר לבטל ולומר לשנים מהם אל תכתבוהו ואין זה לעקור תקנת רבן גמליאל:

אינו יכול - שאף זו מן התקנה ואם בטלו אינו מבוטל דאם כן מה כח בית דין יפה: