תלמוד בבלי
גיטין
דף כ״ז ע״א
מתני' ואם לאו פסול - שמא מאחר נפל ואין זה שלו:
מצאו בחפיסה - כלי ויש סימן בכלי שהוא שלו:
אם מכירו כשר - מילתא באנפי נפשיה ואו או קתני או שמכירו ואפי' מצאו בכל מקום כשר:
גמ' דייתיקי - צוואת שכ"מ דא תהא למיקם ולהיות:
מתנות - מתנת בריא:
לא יחזיר - לא לבעל ולא לאשה וכן שחרור וכן כולם ומדתלי טעמא בשאני אומר שמעינן מינה דאם אמר הבעל תנו לה שאני כתבתיו לה נותנין ולא חיישינן לשמא אינו זה:
במקום שהשיירות מצויות - פסול שמא מעוברים ושבים אחרים נפל:
ואפילו במקום שהשיירות מצויות כו' - לאו רבה קאמר לה אלא הש"ס הוא דמסדר ואמר דהא דאוקי רבה במקום שהשיירות מצויות והוא שהוחזקו שני אנשים בשם זה באותה העיר אבל אם לא הוחזקו מספיקא לא אמרינן דילמא איתנהו ולא ידעינן או דילמא יש עיר אחרת ששמה כזו ויש בה אדם אחר ששמו ושם אשתו כזה שתובעו:
דאי לא תימא הכי - דלא פסיל רבה אלא במצויות והוחזקו קשיא דרבה אדרבה:
בי דינא דרב הונא - שהובא שם לקיימו בב"ד וכתוב בו הנפק ונפל מזה והוא תובעו ולא הוחזקו שני יוסף בן שמעון באותה העיר:
חיישינן לשני שוירי - ושמא לא זה הוא שנפל מזה:
דתנן - בב"מ (כ.):
כל מעשה ב"ד - המוצא שטר מקויים בב"ד דליכא למיחש לכתובין היו ונמלך עליהם שלא ליתנם דלא עביד לקיומיה שטרא אלא מלוה לאחר שנמסר לידו דחייש שמא ימותו עדים:
הרי זה יחזיר - ולא חיישינן לשמא אינו זה:
בי דינא דרב הונא - היו צריכין לו לדין ולהוראה ובאים שם וקפשיט רבה דיחזיר ש"מ משום דלא הוחזקו שני יוסף הוא דלשני שוירי לא חיישינן:
כשמעתיה - דאמר תרתי בעינן והכא לא הוה אלא חדא והחזירו לתובע:
איכא דאמרי - האי בי כיתנא היכא דתרו כיתנא בבית מי המשרה ששורין שם פשתן ואין שיירות מצויות שם והחזירו ואע"פ שהוחזקו שנים באותה העיר באותו השם:
ואיכא דאמרי היכא דמזבני כיתנא - בשוק ששיירות מצויות והחזירו לפי שלא הוחזקו:
מודה - שאומר ליתנו לה:
לא לזה ולא לזה - לבעל לא יחזיר שמא כבר נתנו לה וממנה נפל וכשיבא לידו יחזר אחר עדי מסירה ויעידו שגירשה וכשתתבע כתובתה יאמר פרעתיך שהוצאת הגט בבית דין ותנן הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וחייבוני לפרוע ונתנו לי את הגט כדי שלא תחזור ותגבה ולאשה לא יחזיר שמא תינשא בו:
Sefaria
מסורת הש״ס