תלמוד בבלי
גיטין
דף כ״א ע״ב
לא אפשר למקצייה - דשייך במצות ואינו רשאי לחבל בו ואם חבל בו יוצא לחירות בראשי אברים אלמא אינו רשאי לחבל בו:
ספר - משמע קלף:
וכתב לה מכל מקום - מדלא כתב ונתן ספר כריתות בידה:
אי כתב בספר - משמע יכתוב בקלף ומצית למימר דכי רבי מוכתב לה דומיא דקלף הוא דרבי:
השתא דכתיב ספר - אין זו אלא וכתב ספירת דברי כריתות ועל כל מה דבעי לכתוב:
וכתב לה מאי עבדי ליה - לדידהו לא איצטריך לרבות כל דבר שהרי לא קבע הכתוב דבר לכתיבתו ומונתן ספר. כריתות שמעינן:
ואינה מתגרשת בכסף - אם אמר לה הילך פרוטה והתגרשי לי בה:
אקיש יציאה להוייה - כדכתיב ויצאה והיתה לאיש אחר.:
הוייה - קידושין שמהוה בהן עצמה לבעל:
מספר כריתות - מדסמך כריתות לספר:
דבר הכורת - שלא יהא בו תנאי המקשרן יחד אלא תנאי הכורת ומבדיל ביניהם:
לעולם אין זה כריתות - שהרי כל ימיה קשורה בו:
מכרת כריתות - דמצי למיכתב ספר כרת:
מתני' אין כותבין במחובר - דכתיב וכתב ונתן שאינו מחוסר קציצה:
כתב על המחובר כו' - בגמ' פריך הא אמרת אין כותבין:
נייר המחוק - יכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכותבו ויעביר תנאי שהיה בו ולא מוכחא מילתא דהא עדים נמי על המחק חתומים וכן דיפתרא אין מחק שלו ניכר ובגמ' מפרש מאי דיפתרא:
וחכמים מכשירין - בגמ' מפרש לה:
גמ' והוא ששייר - סיפא דקתני כשר והוא ששייר מקום התורף וכתבו לאחר תלישה:
תורף - גלויו של שטר מקום האיש והאשה והזמן:
ור' אלעזר היא - מתני' דבעי כתיבה בתלוש דדריש וכתב דקרא אכתב הגט ולא אחתימת עדים רבי אלעזר היא דאמר חתימת הגט אינה מן התורה אלא מפני תיקון העולם הילכך וכתב דקרא אכתב הגט קאי:
חתמו שנינו - בסיפא דמתני' תלשו חתמו ונתנו לה כשר ואע"פ שנכתב כולו במחובר דכי כתיב וכתב דקרא אחתימת עדים שהיא עיקר ור' מאיר היא:
דשקיל ליה - לכוליה עציץ ואין כאן מחוסר קציצה ואין לחוש שמא ישבר החרס ויתן לה החתיכה והויא ליה קציצה דלא מפסיד ליה לעציץ:
Sefaria
סוכה כ״ד: · גיטין ד׳. · גיטין כ״ו. · גיטין כ״ו. · גיטין ג׳: · סוכה כ״ד: · קידושין ה׳. · קידושין ה׳. · גיטין פ״ג:
מסורת הש״ס