תלמוד בבלי
גיטין
דף י״ז ע״א
חברא - פרסאי:
שקלה לשרגא - שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית ע"ז שלהן:
אמר - רבה בר בר חנה:
רחמנא או בטולך - או החביאנו בצילך או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו:
הבין דרכה - של תורה ולומדיה היכן היא ראויה להתיישב:
גזירות - שגוזרין שמד שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות:
והגלה אותן לבבל - בחורבן הבית:
הא מקמי דניתו חברי לבבל - בימי כשדים נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר:
לבתר דאתו חברי - משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל:
מתחת יד עד כתיבה - דהשליח נאמן כשנים:
פסול - ואע"פ ששניהם הביאוהו:
זימנין - פעם אחרת:
אשכחיה - ר' אסי לר' אמי:
יתד היא - לשון אחרון זה אמת:
מתני' נכתב בלילה ונחתם ביום - היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם:
ביום ונחתם בלילה - מוקדם הוא דמשמע דמההוא יומא איגרשה ולא איגרשה עד למחר ובגמרא מפרש מאי פסוליה:
כל הגיטין - של מכר ומתנה והלואה:
פסולין - דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין:
חוץ מגיטי נשים - דלאו לגוביינא עבידא ובגמרא מפרש לה:
גמ' מפני מה תיקנו זמן בגיטין - כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא:
משום בת אחותו - והיא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה:
משום פירות - שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה תגבם ואם לא היה בו זמן יהיה מוכר והולך וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה שיאמר לה קודם גירושין מכרתי:
Sefaria
מסורת הש״ס