תלמוד בבלי
גיטין
דף י״ד ע״א
בההיא הנאה דקא משתניא - האי מלוה לגבי האי ממלוה ישנה למלוה חדשה ונוח לו לדחות הפרעון זמן ארוך:
גמר - השתא בשעת אמירה:
ומשעביד נפשיה - בלב שלם להאי ומינתיק מקמא:
כגון הני דבי בר אלישיב - אם היה מקבל זה אדם חזק שאינו ממתין כגון הני דבי בר אלישיב כו':
כהלכתא בלא טעמא - כאילו קבלה משה הלכה מסיני שאין צריך לתת בה טעם:
אפיטרופיא - להכניס ולהוציא ואע"פ שכתבו לה בלשון מתנה לא קנאתן ואין טעם בדבר אלא כך תקנו והפקר ב"ד היה הפקר:
בבית - בית מיוחד שאינו דר בה אלא עשאו לו לבית חתנות:
באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי - השתא ס"ד דהכי אמר ליה בפניו אני מבטיחך שלא אחזור בי:
ופרכינן מכלל דאי בעי למהדר מצי מיהדר - בתמיה:
ה"ק דברים הללו כו' - כיון דבאפיה קאמינא לך דתיתביה ניהליה תו לא מצי הדרנא בי:
הא אמרה רב חדא זימנא - ולמה ליה למימר דלא מצינא הדרנא:
הני מילי - דבעינן בפניו:
מתנה מרובה - כגון מנה:
קמ"ל - להכי איצטריך למימר באפיה קאמינא לך לאשמועינן דקבא דמוריקא דמתנה מועטת היא בעיא נמי באפיה:
גינאי - בעלי גינה מוכרי ירק:
איסתירי זוזי - סילעי מדינה סתם איסתירי סלע צורי איסתרי זוזי סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר:
באפי מרי - אאמרו ליה קאי כלומר אמרו ליה באפי מרי ארעא יהבינהו ניהלי' למרי ארעא:
חייב - המשלח הזה:
באחריותו - אם יאנסו מיד שליח זה:
ואם בא לחזור - ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר:
רב סבר הולך כזכי דמי - הלכך אינו חוזר ומיהו חייב באחריותו שהמלוה לא צווהו למוסרם לזה:
ה"ג דכ"ע הולך כזכי דמי - כלומר בעלמא הולך כזכי דמי ואם היו במתנה דליכא אחריות מודה שמואל דאינו חוזר:
שמואל סבר אמרינן מגו - מתוך שחייב באחריות אם בא לחזור חוזר:
הולך תן - כלומר אחד מכל לשונות הללו:
לימא ליה - האי משלח:
אין רצונו - של מפקיד:
שיהא פקדונו ביד אחר - דהכי קי"ל לקמן בפרק שלישי (גיטין דף כט.) וכיון דאין רצונו אשתכח דחוב הוא לו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ואמאי אינו חוזר האי לאו זכי הוא:
כשהוחזק - משלח זה:
כפרן - בפקדון דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מתחת ידו:
סרבלי - קו"ט בלע"ז:
אשרתא - הקפה שנתן סרבלים באשראי לתת לו המעות לזמן קבוע:
נקני מינך - אונסא דאורחא דאי מיתנסי מינך לא ליהדר לתובען:
אמר להו אין - כן אעשה:
שפיר עבדת - שלא שיעבדת עצמך על חנם ותהיה עבד ולהך לישנא גריס שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה:
ל"א גריס שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה - כלומר שפיר עבדת דאשתמטת לפי שהן לווים ועבדים לי להביאו לי באחריותן:
איספקא - כלי:
Sefaria
שבת קי״ט. · גיטין ס״ג: · זבחים י״ז: · שבת ג׳: · מִשְׁלֵי כ״ב:ז׳
מסורת הש״ס