עירובין

לחי מכאן - אצל פאת הבית האחד:

ולחי מכאן - אצל פאת השני לאותו בית עצמו והויא סתימה לשני ראשי רה"ר ומותר לטלטל מבית לבית:

ירושלים - רשות הרבים שלה מכוון משער לשער ומפולש ויש בה דריסת ששים ריבוא ורחב שש עשרה אמה ואילמלא שנועלין דלתותיה בכל לילה חייבין עליה בשבת משום רה"ר אבל נעילת דלתות משויא לה כחצר של רבים ומערבין את כולה וכל זמן שלא עירבו הויא כרמלית ולא מיחייבי עלה והכי נמי אמרינן בפרק בתרא (ד' קא.) דירושלים כרמלית היא:

אבולי דמחוזא - שערי העיר מכוונים זה כנגד זה והיו בה ששים ריבוא:

חייבין עליה כו' - אלמא נעילת דלתות בעינן בכל לילה והכא קתני עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן לבית הלל:

צריך לנעול - אותו דלת יחיד:

אבולי דנהרדעא - ראשי מבואות מפולשין לרשות הרבים הוו:

דטימן עד פלגייהו בעפרא - סתומות עד חציין בעפר ואין אדם יכול לנועלן מפני העפר. טיימן כמו טמונין פלשתאי (בראשית כו):

מגופות היו - לא היו כולן פתוחות אלא סגורות ופתוחות במקצת. מגופות כמו הגפת דלתות (ערכין ד' יא:):

מבוי עקום - שני פתחיו מפולשין לרה"ר אחת כגון זה:

ואצרכוהו דלתות - בשני עקמומיתו:

תורתו כמפולש - וכאן שני פילושין דרה"ר יש:

הלכה כת"ק - דלא בעי דלת אלא צ"ה:

בת קול - לקמן בפירקין (עירובין ד' יג:) שיצאה בת קול ואמרה הלכה כבית הלל: