תלמוד בבלי
עירובין
דף נ״ד ע״ב
כל זמן שממשמש בה מוצא בה תאנים - שאינן מתבשלין בבת אחת אלא היום מעט ולמחר מעט וכל שעה ראוי לאכול מהן:
שמעלת חן על לומדיה - שהכל מנשאין אותו ותורתו נותנת לו חן:
באהבתה תשגה תמיד - בשביל אהבתה תעשה עצמך שוגה ופתי להניח עסקיך ולרוץ לדבר הלכה:
לא יחרוך - נוטריקון דריש ליה לא יחיה ולא יאריך:
ורב ששת אמר - אין זה רמאי אלא שוטה והקובץ על יד הוא הרמאי וערום בדבר והוא יחרוך כלומר יתקיים בידו כצייד הרמאי שמשבר גף ראשון ראשון כשהוא לוכדו שלא יברח הוא חורך עופות ואוכלן וקרא אתמוהי מתמה לא יחרוך לא יצלה ויאכל:
אנא עבדתה וקיימתיה - לקבוץ על יד וחזרתי עליה עד שהחזקתי בה ואחר כך חזרתי ושמעתי אחרת:
כיצד סדר המשנה - כיצד למדו ישראל תורה שבעל פה:
נכנס אהרן - וישב לפני משה כדכתיב (ישעיהו ל׳:כ׳) והיו עיניך רואות את מוריך וכן כולם בשעת שמועתן כולן יושבין לפניו:
ישב לשמאל משה - דתניא המהלך לימין רבו הרי זה בור וכ"ש יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל:
ושנה להן פירקן - אותו פרק עצמו ששנה לאהרן:
אהרן לימין משה חוזר - אחרי ששמעו בניו ויש שני לישב בשמאל משה כבוד הוא לאהרן ולמשה להיות אהרן שהוא גדול בא ויושב בימין:
ומה אהרן ששמע ממשה כו' - ומסתייעא מילתא להתקיים בלבו להבין מהר אפ"ה שמע ד' פעמים:
להראות לו פנים - ללמדו לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך וחבירו בפרק ראשון (דף יג:) שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים:
אשר תשים לפניהם - ולא כתיב אשר תלמדם צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם:
וליעיילו בניו ולילפו מאהרן - ד' זימנין וכן כולן:
משום טרחא דאהרן - דמתחילה דיחיד הוה לא סגי דלאו לשמאל יתיב וכי הדור עיילו אינך איכא טרחא לאוקומיה ולאהדוריה לימין:
בעיוה - לר' פרידא למלתא דמצוה:
נפק בה קול ואמר - לר' פרידא:
סימנין - סימני השמועות זו אחר זו וסימני חכמים כדרך שיש בהש"ס ותשים גירסא דסמניה בפיהם:
עשו מועד לתורה - קבעו עתים לתלמידיכם שידעו עת לבא ולשנות:
Sefaria
יומא כ״ט. · מִשְׁלֵי ה׳:י״ט · מִשְׁלֵי ה׳:י״ט · מִשְׁלֵי ה׳:י״ט · שׁוֹפְטִים ה׳:י׳ · מִשְׁלֵי י״ב:כ״ז · מִשְׁלֵי י״ג:י״א · שְׁמוֹת כ״א:א׳ · יְחֶזְקֵאל ל״ט:ט״ו · יִרְמְיָהוּ ל״א:כ״א · יִרְמְיָהוּ ל״א:כ׳ · מִשְׁלֵי ז׳:ד׳
מסורת הש״ס