עירובין

וקמיבעיא ליה הלכה כר"א - דאמר במתניתין מי שיצא חוץ לתחום שתי אמות יכנס:

דיקא נמי - דבדלא מלו גברי הוה:

דאמר ליה - רב נחמן עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס למה ליה למימר יכנס אלא הכי קאמר יעשה המחיצה השתים ואחר כך יכנס הוא מעצמו בלא מחיצה:

נפל דופנה - של סוכה:

ולא יזקוף את המטה - שיש לו בסוכה כנגד הפרצה ואע"ג דלא מיחזי כבנין דדומה כמתכוין לפנות לו מקום הסוכה אפי' הכי אסור וקשה להנך דשרו לעשות מחיצה של בני אדם בשבת:

כדי שיאכל וישתה וישן - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו:

ויזקוף את המטה כו' - אלמא שרי ופרכינן קשיין אהדדי:

ואם לאו אין פוקקין בו - דדמי לבונה שמוסיף על סתימת הבית ואף על פי שעראי הוא שהרי יחזור ויפתחנו:

והא אתמר עלה - דאפילו רבנן לא שרו אלא להוסיף כגון פקק חלון דתוספת בעלמא הוא וברייתא שרי למיעבד דופן לכתחילה:

ר' מאיר פוסל - מפרש במסכת סוכה [דף כא.] שמא תברח:

דלאו מידי קא עביד - דכיון דלא מתקן לסוכה אע"ג דעביד אהל שרי דקסבר עושין אהל עראי והואיל דלא מתקן סוכה. אינו אלא אהל עראי ושרי ואכתי טובא איכא למיפרך עלה דהא כדי שיאכל וישתה וישן קתני אלמא לתקנה לסוכה קאתי הא פרכינן עליה פירכי טובא עד דמפקינן ליה מטעמא:

אימור דשמעת ליה לרבי מאיר - דפסיל:

בהמה - משום שמא תברח:

אדם - שיש בו דעת לעמוד או כלים שאין זזין ממקומן מי שמעת ליה והאי תנא אדם וכלים הוא דקתני עושה את חבירו דופן ויזקוף את המטה:

ותו - נהי דלא מתקן לה לסוכה:

ר' מאיר - דמוקמת להא דשריא אליביה ומשום דלא הוי תיקון מחיצה ואהל דלאו הכשר מחיצה:

אליבא דמאן - דשרי ר' מאיר לא קאמר כר"א רביה ולא כרבנן דהא פקק החלון אין בו מצות סוכה ולא שרו רבנן אלא להוסיף:

אלא הא והא רבנן - והא דקתני נפל דופנה לא יעמיד בה כו':

בדופן שלישית - דבשתי דפנות אין קרוי אהל וכי עביד בה דופן שלישית משוי ליה אהל ומודו רבנן דאין עושין אהל עראי בתחילה והא דתני מותר בדופן רביעית דבלאו הכי הוי אהל והאי תוספת בעלמא הוא ורבנן לטעמייהו דאמרי מוסיפין אהל בשבת:

דקתני נפל דופנה - דמשמע דופן שהיא מותרת בה ורביעית לא הויא תיקון סוכה דתנן (סוכה ד' ב.) ושאין לה שלש דפנות פסולה הא בג' כשירה: