תלמוד בבלי
עירובין
דף כ״ב ע״ב
סולמא דצור - סלע הר גבוה סביב [לעלות בו לא"י והוא גבוה י' טפחים]:
[ומחתנא - מורד חריץ עמוק י' טפחים ורחב ד' סביב א"י מאידך גיסא] והוי לה מחיצה ונהי דאסור לטלטולי מדרבנן מיהו לאו רה"ר דאורייתא היא לאחיובי עליה:
מעלות ומורדות שבה קאמרת - שאין חייבין עליהם משום רה"ר דלא ניחא דריסה דידהו ולא הוי רה"ר:
קרקפנא - בעל הגולגולת כלומר אדם חשוב:
עמודי - של בית מדרש של ר' יוחנן:
שאינן כדגלי מדבר - דארץ חלקה היתה שהענן משוה אותה:
ואפי' עולין לו בחבל - בעיא היא ורחבה קאמר לה:
מעלות בית מרון - זקופין מאד ומעלה קצרה ומהלכין בה בזה אחר זה ולא שנים יחד כדאמרי' בר"ה (ד' יח.) כבני מרון כמעלות בית מרון:
חצר שהרבים נכנסין לה - דרך פתחים או פרצות של עשר:
דלא ניחא תשמישתי' - לרבים לדריסה שהפתחין קצרין וגידודין יש באסקופה ופשיטא דלא מבטלה בקיעת רבים למחיצות:
אלא לאו ר' יהודה - ואשמעינן דהיכא דלא ניחא תשמישתיה מודי:
בבורות סלקא דעתך - היכי הוי מבוי בתוך הבור:
לבורות - שיש בור בראשו אחד ובשפה אחת קצרה מהלכין שם עד שעוברין:
שבילי בית גילגול - מעלה גבוהה וזקופה היא בארץ ישראל:
יהושע אוהב ישראל היה - ובמעלות ומורדות דארץ ישראל מודינא לך דאין חייבין עליהן וכי אמינא לך דחייבין בשאר ארצות קאמינא:
מתני' בור הרבים - אי פסקי מיא מדכרי אהדדי:
באר היחיד - נמי שרי דהא לא פסקי מיא:
לבאר הרבים - דאיכא תרתי למעליותא:
חגורה - היקף של חבלים:
Sefaria
מסורת הש״ס