חולין

אם מחוט ועד שרוך - שלא רצה ליהנות מן הגזל:

שרוך - רצועה:

חוט של תכלת - לציצית:

רצועה של תפילין - לקשור:

בשלמא רצועה של תפילין - איכא הנאה דכתיב ויראו ממך:

אלו תפילין שבראש - אות הן לכל כי שם ה' נקרא עליך:

מאי היא - מאי הנאה איכא:

מה נשתנה תכלת - שהזקיקתה תורה לציצית:

שהתכלת דומה לים - שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים וים אנו רואין שדומה לרקיע ורקיע לספיר וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות:

הנאכל - הגוזל ואוכל קשה הוא לעשות תשובה:

כאפרכסת - טרמויי"א:

לא מרבכם - לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא ממעטין לפיכך חשק בכם כי אתם המעט ממעיטין עצמכם בענוה:

נמרוד - מלך בדור הפלגה היה ולכך נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם במלכותו על הקב"ה:

מושב אלהים ישבתי - שבנה לו שבעה רקיעים של נחשת ועלה וישב עליהם:

תולה ארץ - על זכות אותן שנחשבו לבלימה:

שבולם עצמו - סוגר את פיו ודומה לו בבכורות (דף מ:) פיו בלום ורגליו מבולמות:

ומתחת - מי שנדרס תחת הכל הוא זרועות עולם:

האמנם אלם - אומנות יפה היא האילום אבל צדק דהיינו דברי תורה אותו תדברון:

מישרים - כמישור ארץ חלקה שנוחה לידרס:

בעפר עיר הנדחת - קס"ד אפר שריפתה:

והא איסורי הנאה נינהו - דכתיב לא ידבק וגו' ובעיר הנדחת כתיב:

עפר עפרה - עפר קרקעה:

ורבא אמר - אפילו בעפר עפרה נמי מותר שכסוי הדם מצוה ולא הנאה שהמצות שנתנו לישראל לא ליהנות נתנו להם לא לשם הנאה נתנו להם אלא גזירת מלך היא עליהם:

לא אם תקע יצא - דלאו הנאה היא ולכתחלה מיהא לא יתקע משום דמאיס: