תלמוד בבלי
חולין
דף ס״ה ע״א
בתרתי - בשתי תיבות:
בשני שיטין - בת מכאן ויענה מכאן:
הכי גרסינן יש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף בידוע שהוא טהור - וארישא סמיך דתנא ליה כל עוף הדורס טמא ואם אינו דורס ויש לו עוד שלשה סימנין דהוו להו ארבעה בידוע שהוא טהור:
את רגליו - אצבעותיו:
הקולט מן האויר - שכשזורקין לו מאכל קולטו לתוך פיו ומקבלו מן האויר:
ציפרתא - מכירין היו שהיא טהורה וזה שמה:
קולט ואוכל - שאינו מניחו לארץ עד שלא יבלענו:
שכן - כמו שוכן:
ונדמה - דומה להם במראיתו:
הלכך - הואיל ואמרינן הכי בעינן תרוייהו:
זחל - מין חגב בלשון ארמי:
אשר לא כרעים - כתיב ואשר לו קרי:
איסקרא - ואין לו קרצולים בקטנותו וגדלים לאחר זמן:
רשון ניפול גדיאן יוחנא ירושלמית - כך שמם:
צפורת כרמים - מין ארבה דאין לו גבחת וכן לארבה כדלקמן:
יוחנא - מין סלעם דיש לו גבחת:
ערצוביא - מין חרגול דיש לו זנב ולשנים הראשונים אין זנב:
הרזבנית - מין חגב ואינו דומה לאלו במראה:
דבי ר' ישמעאל תנא - הנך למינהו לאו פרטי נינהו כדאמרת דלא מרבי אלא מינא דכל חד אלא כללי נינהו ויש כאן כללי כללות ופרטי פרטות כלומר כללות הבאין אחר כללות שלא לצורך ואתו לדרשה ופרטין הבאין שלא לצורך אחר פרטות ולדרשה באו על כרחך ולקמן מפרש להו ואזיל דסלעם וחגב הן הפרטות שלא הוצרכו ולמינהו הכתובין עמהם הם הכללו' שלא הוצרכו:
Sefaria
בְּרֵאשִׁית י״ד:ד׳ · בְּרֵאשִׁית י״ד:א׳ · שבת כ׳. · חולין ע״ו: · שבועות ט״ז. · מגילה ג׳: · וַיִּקְרָא י״א:כ״א · וַיִּקְרָא י״א:כ״ב · וַיִּקְרָא י״א:ט״ו · יוֹאֵל א׳:ד׳
מסורת הש״ס