תלמוד בבלי
חולין
דף ל״ד ע״ב
על טהרת הקדש לא - כלומר לית בהו שלישי:
לא מיבעיא קאמר - כלומר אפילו בהני איכא שלישי:
והא אף אני לא אמרתי קאמר - ורבה בר בר חנה אמרה להך אהדרתה דר"א ורבי יהושע משמיה דרבי יוחנן וקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן:
אמוראי נינהו - רבה בר בר חנה ור' אסי דלית ליה לר' אסי האי אף אני לא אמרתי אלא בתרוייהו אית ליה לרבי יהושע דנעשה גופו שני לקדש:
בחולין שנעשו על כו' - כדפרישית דבשלישי של חולין אלו קאמר הא שלישי לתרומה הוי וכיון דשלישי הוא פסול מיקרי ונהי דמצי למינגע בתרומה מיכל מיהא לא מצי אכיל:
לא שני הוי ולא שלישי הוי - שאין שלישי עושה שלישי דהא קאמר רבי יהושע המאכל חמור מן האוכל חוץ מן השני או שלישי ולענין קדש:
קמ"ל - דשלישי מיהא הוי וכי א"ר יהושע שאין נעשה אוכל כמאכל לנגיעה הוא דקאמר כגון האוכל אוכל ראשון דאי הוית משוית ליה ראשון הוי מגעו שני אבל האוכל אוכל שלישי דכי עבדת ליה שלישי שרי בנגיעה לענין אכילה מודי דאסור ומדיוקא דייקינן מילתיה דאמר אין שני לתרומה אבל שלישי הוי:
הראשון שבחולין טמא ומטמא - תרומה דעביד ליה שני לפסול את השלישי:
והשני - שבחולין:
פוסל - את התרומה:
ואינו מטמא - דשלישי דתרומה לא עביד רביעי הלכך שלישי דתרומה לא מיקרי טמא אלא פסול:
והשלישי - של חולין:
נאכל בנזיד הדמע - בתבשיל שתרומה מעורבת בו כגון שלישי זה אם מקפה של חולין הוא מותר לתת לתוכו תבלין של תרומה ושום ושמן דתרומה לאוכלו ומדקתני בהו שלישי ש"מ בחולין שנעשין על טהרת תרומה קאמר וקתני נאכל בנזיד הדמע:
ואי אמרת נפסל גופו מלאכול בתרומה ספינן - להאי כהן מידי דפסיל לגופו והדר אכיל בהדיה תרומה כגון הנך תבלין:
הנח לנזיד הדמע - דלא איכפת לן אי אכיל תבלי תרומה בפסול הגוף: