חגיגה

הפאה - לא נתנה בו תורה שיעור ואע"פ שאין לפאה שיעור נתנו בו חכמים שיעור אחת מששים:

וכן הבכורים - ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כ״ו:ב׳) ולא נאמר כמה:

והראיון - לקמן מפרש:

אמר רבי יוחנן כסבורין היינו לפרש - האי אין לו שיעור דקתני הכא:

אין להן שיעור למעלה - שיביא כמה שירצה:

אבל למטה יש לו שיעור - שלא לפחות ממעה כסף כמו ששנינו במשנתינו והיינו סבורין דשיעור דאורייתא הוא:

עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד - ברבי גדול בדורו:

ולימד שאין לו שיעור לא למטה ולא למעלה - מן התורה:

אבל חכמים כו' - כלומר שיעור מעה כסף ושתי כסף האמור במשנתינו בראייה ובחגיגה מדברי חכמים הוא אבל אמרו חכמים גרסינן:

מאי הראיון - ולא תנא הראייה דליהוי משמע דמי עולה דאלו השתא לאו בדמים משמע אלא במצות ראיית פנים:

רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה - כמה פעמים שהוא חפץ בא ומראה עצמו בעזרה ואין צריך להביא קרבן בכל ראייה וראייה:

ראיית פנים בקרבן - וצריך להביא קרבן על כל פעם ופעם:

בעיקר רגל - ביו"ט ראשון:

בזבחים - צריך להביא קרבן בהמה הזבוחים בסכין ולא עולת העוף שהיא נמלקת:

נאמרה חגיגה ברגל - למאכל הדיוט:

ונאמרה ראייה לגבוה - דהא לא יראו פני דכתיב משמע לצורכי אני שואל:

מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים - של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר (שמות כ״ג:י״ח) במידי דאית ליה חלב הקרב לגבוה קאמר:

ואין נראין חצאין - מפרש לקמן:

בחטאות ואשמות - שלא תחטא ותזקק להביא חטאת ואשם:

מבית רעך - מבית אוהבך הקב"ה שקרא ישראל רעים שנאמר למען אחי ורעי (תהילים קכ״ב:ח׳):

סבר רב יוסף למימר כו' - דאי לאו הכי מאי אין נראין חצאין דיליף מבכל זכורך אי שלא יהיו חציין עולין מזכורך נפקא שהרי כל הזכרים בכלל זכורך: