תלמוד בבלי
חגיגה
דף ט״ו ע״א
יכול אני לבעול - שהיה בקי בהטייה וזו נמי נבעלת כן:
באמבטי - כלי שרוחצין בו כל הגוף וי"ל שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה:
מעיקרא - כשיצאת מן האדם:
מאין ולאין - מאין תבא ואין לבך טרוד:
צופה הייתי - מתבונן הייתי במעשה בראשית:
ואין ביניהן - במקום חיבורן מקום קשרי כיפת הרקיע בקרקע:
גודא דגמלא - כשמסדרין לווחין של גשר זו אצל זו אי אפשר שלא תהא ריוח בינתים וכן גלימי וכן כסי:
סחופין - כפופין:
אחר קיצץ בנטיעות - קלקל ועיות כשנכנס לפרדס ומקצץ הנטיעות ולפי שדימה אותן בתחלת הדברים לנכנס לפרדס נקט לישנא דקיצץ בנטיעות:
לא עמידה - לא גרסינן:
לא עורף - דבכל צדיהן יש להם פנים:
עיפוי - עיפות:
פולסי - מכת מקל בשטונאד"י:
פוגלא - צנון:
ממישרא - ערוגה:
ונוחין לאבדן - על ידי שכחה:
Sefaria
יְשַׁעְיָהוּ ס״א:ז׳ · יִרְמְיָהוּ י״ז:י״ח · אִיּוֹב כ״ח:י״ז · יִרְמְיָהוּ ג׳:כ״ב · ראש השנה י״ח. · יְשַׁעְיָהוּ מ״ח:כ״ב · יִרְמְיָהוּ ב׳:כ״ב · בְּרֵאשִׁית א׳:ב׳ · בְּרֵאשִׁית א׳:ו׳ · בְּרֵאשִׁית א׳:ב׳ · קֹהֶלֶת ה׳:ה׳ · יִרְמְיָהוּ ג׳:י״ד · יִרְמְיָהוּ ג׳:כ״ב · קֹהֶלֶת ז׳:י״ד · תענית כ״ז:
מסורת הש״ס