ברכות

אבל עקרב פוסק – ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך:

אין מעידין עליו – לומר לאשתו מת בעליך להתירה לינשא פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו:

נחשים ועקרבים – או זה או זה מעידים עליו שמת אלמא מועד הנחש לישוך:

אגב איצצא – כשנפל עליהם ודחקם הזיקוהו:

שור תם – שלא נגח אדם:

מועד – שנגח ג' פעמים:

בדקולא – סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל:

ושדי דרגא – לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה:

ביומי ניסן – מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע:

ערוד – מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד:

את חורו – שהוא יוצא משם:

ומת הערוד – מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה נס לר' חנינא ונקבע מעין מתחת עקבו:

מתני' מזכירין גבורות גשמים – משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח:

ושואלין – ותן טל ומטר לשון בקשה:

והבדלה בחונן הדעת – במוצאי שבת אתה חוננתנו:

גמ' מתוך שהיא חכמה – החכם יודע להבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור:

בין שתי אותיות – בין שתי הזכרות:

במילתה מיהא גדולה היא – במקום שצריכה נקמה דבר גדול הוא:

שתי נקמות הללו למה – אחת לרעה להנקם מן העכו"ם שלא קבלו את התורה:

ואחת לטובה – כדאמרינן בב"ק (דף לח.) מפארן הופיע והפקיר ממונן לישראל שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור:

הופיע – גלה והפקיר כשלא קבלו את התורה:

קדושות – קדוש היום:

בתחלה – כשעלו מן הגולה והיו דחוקים:

העשירו – לקנות יין:

קבעוה על הכוס – ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה:

מפני שיכול – משמע אם ירצה שלא לחזור ולהתפלל הא אם אמרה בתפלה א"צ לאומרה על הכוס:

ואנא שמעית – אני שמעתי:

חוזר לראש – לתפלה ולכוס: