ברכות

כחיזרא – שבט ביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת:

זקיף כחיויא – בנחת ראשו תחלה ואח"כ גופו שלא תראה כריעתו עליו כמשוי:

כחויא – כנחש הזה כשהוא זוקף עצמו מגביה הראש תחלה ונזקף מעט מעט:

המלך הקדוש – לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם:

המלך המשפט – כמו מלך המשפט. כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) כמו ארון הברית. וכן המסגרות המכונות (מלכים ב ט״ז:י״ז) שהוא כמו מסגרות המכונות. וכן העמק הפגרים (ירמיהו ל״א:מ׳) כמו עמק הפגרים:

המלך המשפט – כמו מלך המשפט. כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג) כמו ארון הברית וכן המסגרות המכונות (מלכים ב טז) שהוא כמו מסגרות המכונות וכן העמק הפגרים (ירמיהו לא) כמו עמק הפגרים:

ה"ג ואם תלמיד חכם הוא וצריך לרחמים צריך שיחלה עצמו עליו – אם ת"ח הוא זה שצריך לרחמים צריך שיחלה חבירו עצמו עליו:

בחלותם – על דואג ואחיתופל הוא אומר שהיו ת"ח:

למען תזכרי ובושת – סיפיה דקרא בכפרי לך את כל אשר עשית:

גם בחלומות גם בנביאים – ולא א"ל גם באורים לפי שנתבייש ממנו שלא יאמר לו אתה גרמת לעצמך שלא נענית באורים ותומים לפי שהרגת את הכהנים:

ורבנן – סברי מהכא שמעינן דאחילו לו:

והוקענום – גבעונים אמרו לדוד בסוף ימיו שהיה רעב ג' שנים וישאל דוד בה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים שהרג את הכהנים שהיו מספיקים לגבעונים לחם ומים שהגבעונים נתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים למזבח ויאמר דוד אל הגבעונים ובמה אכפר לכם וברכו את נחלת ה' והם אמרו לו יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום בגבעת שאול ובת קול יצאה וסיימה אחריהם בחיר ה' דודאי הם לא אמרו בחיר ה' שהרי לגנותו היו באין ולא לכבודו:

פרשת רבית – אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' (ויקרא כ״ה:ל״ו) וסמיך ליה יציאת מצרים:

ופרשת משקלות – אבני צדק וגו' (ויקרא י״ט:ל״ו) סיפיה דקרא אשר הוצאתי אתכם וגו':

כרע שכב – דדמי לבשכבך ובקומך שהקדוש ב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא:

ולימא האי פסוקא – וליכא טורח צבור:

עול מצות – ועשיתם את כל מצותי:

מינות – אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל:

וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים – ואין לך נבל מן ההופך דברי אלהים חיים:

מתני' מזכירין יציאת מצרים בלילות – פרשת ציצית בק"ש ואע"פ שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו וזכרתם אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה:

כבן שבעים שנה – כבר הייתי נראה זקן ולא זקן ממש שבאת עליו שיבה יום שהעבירו רבן גמליאל מנשיאותו ומינו רבי אלעזר בן עזריה נשיא כדאיתא לקמן בפרק תפלת השחר (ברכות כח א) ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה: