בכורות

שית דידיה ושית דכרעיה - בידו אחת וברגלו אחת היה יתר ולא בשתיהן:

כמותך יתמעטו ממזרי ונתיני מישראל - כל ממזרים שבישראל יהיו כמותך ויהיו ניכרין שמטפה פסולה הן ולא ידבקו בהן:

איטר ברגל - שכשמהלך עוקר רגל השמאל תחלה מה שאין דרך בני אדם כך. איטר ביד פסול דכתי' וטבל אצבעו כל מקום שנא' אצבע וכהן אינו אלא ימין (זבחים דף כד.) ואיטר דרגל נמי לעמוד ולשרת כתי' כדרך שאר עמידה דעיקרו בימין:

דמר סבר כחישותא אתחלא - ליה בימין:

מתני' הכושי והגיחור והלבקן והקיפח - מפרש בגמ':

ובעלי נגעים טהורים - כגון ספחת. דאי נגעים טמאים לא איצטריך למימר דאפילו אכניסה דעזרה הוי חייב כרת:

התלתולין - כמין חתיכות בשר יוצאות ותולות להם:

גמ' סומקא - רו"ש בלעז:

לוקייני - טלאים לבנים היו: לסומקא רגילי אינשי למיקרייה גוהיא:

באריכא שמיטה סניא - דארוך הוא ודק שאינו עבה לפי אורכו ולפי שדק הוא אינו יכול לסבול קומתו ונכפף ונראה כמו שחליותיו שמוטות:

בוהק - שלבן ביותר:

טפוח - שחור כקדירה וחבירו בשילהי מס' שבת (דף קנז.) ופקקו את המאור בטפיח:

שיכור - בתמיה:

אחולי אחיל עבודה - דכתיב (ויקרא י) יין ושכר אל תשת וכתיב בתריה להבדיל בין הקודש ובין החול וגו':

בהדי מומין - גמורין בעי למיחשביה וקתני ליה גבי מומין הבאין מחמת שאין שוין בזרעו של אהרן דאמרינן בריש פירקין דלא מחלי עבודה:

ודלא כר' יהודה - דמשוי לשאר דברים המשכרים דין יין דמחלי עבודה דקאמר במס' כריתות (דף יג:) על היין במיתה ועל שאר משכרין באזהרה ונפקא לן משכר אל תשת וכתיב בתריה ולהבדיל בין הקדש ובין החול אלמא לרבי יהודה שאר משכרין מחלי עבודה:

דתניא אכל דבילה קעילית - הגדילה באותו מקום ומשכרת כיין:

דבש - מי"ד בלע"ז מים ודבש שלוקין ביחד חייב מלקות כר' יהודה מוקמינן לה בפרק אמרו לו בכריתות (שם) דקאמר התם על שאר משכרין באזהרה דאל תשת דכיון דכתיבי שאר משכרין מחלי עבודה דהא כתיב בין הקודש ובין החול ומתני' דלא חשיב להו גבי הנך דמחלי עבודה דלא כר' יהודה:

מתני' אותו ואת בנו - פסול לקרבן דמחוסר זמן הוא:

והנושא נשים בעבירה - גרושה וחלוצה:

גמ' עדא אמרה - זאת אומרת:

בזכרים - האב והבן או בת:

נודר ועובד - אע"פ שעדיין לא גירש מותר לעבוד משנדר שלא תהנה ממנו והוא ממנה:

צריך לפרט - הבא להתיר נדרו צריך שיפרט על מה נדר וכי שמע דמשום דפסולה לו נדר לא שרי נדריה:

נדר שהודר ברבים - פלוגתא היא במס' גיטין (דף מו.) גבי המוציא את אשתו משום נדר בהשולח גט: