תלמוד בבלי
בכורות
דף ל׳ ע״א
תרבא דאטמא - חלב הכליות שעל הירך:
במר דכנתא - בחזקת חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:):
לעולם כרבי שמעון - דלא קניס אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד איסורא דהיינו אמגוזי:
גרו באמגוזי - גרורים ומשוכים אחר אגוזים:
ומשבש לבני טבחים - מטעה אותם באגוזים ושוכרן לבני הטבחים ומביאין לו החלב שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו במר דכנתא:
מתני' אינו חשוד על המעשרות - ולוקחין ממנו תבואה בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ':
גמ' בעי חומה - דאינו יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים מחומת ירושלים דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':
הטהרות - דרבנן נינהו שיהא אדם אוכל חולין בטהרה:
הא חשוד - על הטהרות חשוד על השביעית:
מתניתין - דקתני אין חשוד כגון שראינוהו שנוהג דין מעשרות ושביעית בצינעא בתוך ביתו דליכא למימר לפנים הוא עושה כיון דבצינעא קא עביד:
רבי ינאי אמר - ברייתא דדייקינן מינה הא חשוד כגון דהוה חשוד אתרוייהו אשביעית ואטהרות וקביל אתרוייהו שיזהר על שניהם:
זו דברי רבי עקיבא - דחשוד על השביעית אינו חשוד על המעשר:
שביעית חמירא להו - וכיון דחשוד אשביעית כ"ש אמעשרות:
דההוא דהוה קרי לחבריה - באתריה דרבי יהודה:
דיירא בר דיירתא - גר בן גיורת:
תיתי לי - שכר טוב שלא אכלתי פירות שביעית כוותך. יש מפרשים רבי עקיבא סתימתאה דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו.) סתם משנה רבי מאיר סתם ברייתא רבי נתן וכולהו אליבא דרבי עקיבא ולאו מילתא היא דהא בכמה דוכתין אמרינן רבי מנחם סתימתאה רבי שמעון סתימתאה אלא רוב משניות איכא בהש"ס סתומות אליבא דר' עקיבא:
Sefaria
מגילה כ״ו. · חולין כ״ט: · מגילה ב׳. · בכורות ל״ה: · עירובין ס״ט.
מסורת הש״ס
מגילה כ״ו. · חולין כ״ט: · מגילה ב׳. · בכורות ל״ה: · עירובין ס״ט.