תלמוד בבלי
בכורות
דף כ״ח ע״א
ואידך - דמפיק מובשרם יהיה לך וגו' ההוא ודאי בחזה ושוק דתודה מישתעי אלא שני ימים נפקא ליה מיהיה לך דמשמע הויה אחרת לבר מזו:
שלא מצינו בכל התורה כולה - שיתננו לכהן אלא מרבויא דהאי יהיה לך נפקא:
ואידך - דמפיק מיהיה לך שני ימים ולילה אחת בכור בעל מום שניתן לכהן מובשרם יהיה לך נפקא לשון רבים משמע אחד תם ואחד בעל מום:
ואידך ובשרם - לא משמע אלא תמימים והא דנקט לשון רבים דאבכורות דכולהו ישראל קאי:
ולאחר שנתו נמי שלשים יום - אף על גב דמום בתוך שנתו נולד טובא:
כל י"ב חדש - עד שיהו לו שנים עשר חדש משנולד:
היכא דנולד בו מום לאחר שנתו - רשאי לקיימו שלשים יום משנולד המום דלאחר שנתו דמתני' ה"ק ואם לאחר שנתו נולד המום יקיימנו שלשים יום:
בזמן הזה - שאין תם ראוי לכלום:
עד שלא נראה להראותו לחכם - שלא נפל בו מום אחר שנתו:
אינו רשאי לקיימו אפילו יום אחד - וקס"ד אנולד בו מום בתוך שנתו קאי וקתני אבל מפני השבת אבידה לבעלים דהיינו כהן דשמא אם ביד ישראל הוי האי בכור לא משכח כהן למיתבי ליה ואי שחיט ליה יסריח הבשר אמרו רשאי לקיימו ל' יום ואי לא משכח כהן שוחטו ומולחו עד שימצא כהן. אלמא ל' יום דקאמר אנולד מום בתוך שנתו קאי:
עדיין תיבעי - דברייתא גופה איכא לספוקא דאיכא למימר הא דקתני לאחר שנתו אין רשאי לקיימו כו' הכי קאמר נולד בו לאחר שנתו אין רשאי לקיימו כו' ועלה קאי אבל מפני השבת אבידה כו':
או דלמא קודם שנתו - כלומר אם נולד מום קודם שנתו נמי קאמר דלאחר שנתו שלשים יום:
משלימין לו ט"ו אחר שנתו - אלמא ל' יום דקתני מתני' אנולד בו מום לאחר שנתו קאי דאי נולד המום בתוך שנתו אפילו יום אחד ליכא למימר דניתב ליה אחר שנתו שלשים יום דלית ליה אלא השלמה כדקתני בברייתא ושמעינן מינה דאי בתוך שנתו נולד המום חדש או חדשים רשאי לקיימו עד שנתו דהא כתיב שנה ואי לאחר שנה נולד מום או קרוב לסיום שנתו יהבינן ליה שלשים יום משנולד המום:
נותנין לו שלשים יום - אם נולד מום אחר שנתו:
שנה בשנה - שתי שנים משמע. שלשים יום בשנה חשובין שנה לדברי הכל בפירקא קמא דראש השנה (דף י:):
השלמה אין מיהבא לא - מיהבא שלשים יום שלימים לא יהבינן:
מתני' והראה מומו - לאחר שחיטה ונמצא קבוע:
גמ' דוקין - טייל"א כמו הנוטה כדוק שמים (ישעיהו מ):
משתנין - מפני צער מיתה משתנה העין ואף על גב דהשתא מיתחזי קבוע אי הוה חזי ליה מחיים הוה מיתחזי עובר:
שבגוף - כגון נסדקה אזנו:
מפני המשתנין - כלומר מפני דוקין שבעין שמשתנין גזירה למומין שבגוף אף על פי שאין משתנין:
Sefaria
מסורת הש״ס