בכורות

דאי למעוטי יצתה נקבה לפניו - דרך רחם מפטר רחם נפקא אלא למעוטי יוצא אחר יוצא דרך דופ.ן בין אביי (לרבא) [לרבינא] ליכא מידי אלא במשמעותיה דקרא פליגי:

אי ס"ד בכור לדבר אחד - משמע בכור ויוצא אחר יוצא דופן לא ממשמעותא אימעיט אלא מריבויא תינח היכא דיצא זכר תחלה דרך דופן והדר נפק זכר אחרינא דרך רחם דההוא אימעיט מריבויא דקרא דמסתברא דקרא אתא למעוטי דהא דבכור לרחמים הוא דאיכא לבכור לזכרים וללידה ליכא:

אלא היכא דיצתה נקבה דרך דופן - והדר נפק זכר דרך רחם ליקדוש דהא הוי בכור לתרי מילי לרחמים ולזכרים ומריבויא דקרא לא מצית למעוטי אלא חד מסתברא דיוצא אחר יוצא דופן זכר קממעט ולא יוצא אחר יוצא דופן נקבה ואמאי קתני בברייתא סתם אפילו יוצא אחר יוצא דופן ולא פליגי בין זכר לנקבה:

אלא מחוורתא כדאביי - דמשמעותיה הוי בכור לכל מילי משום הכי מימעיט כולהו:

הדרן עלך הלוקח עובר פרתו

מתני' הלוקח בהמה:

עז בת שנתה - שילדה בתוך שנתה:

ודאי - אותו הולד לכהן דקודם לכן לא ילדה:

ספק - ירעה ויאכל במומו לבעלים. ספק של פטר חמור מפריש טלה והוא לעצמו:

טינוף - מפרש בגמ' שמא טנפה בתוך שנתה והוי סימן ולד ונפטרה מן הבכורה הלכך אפי' עז בת שנתה ספק היא:

שפיר - עור צורת הולד:

גמ' ר' מאיר חייש למיעוטא - כדקתני לקמן קטן וקטנה:

תשע חנויות - כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ונמצאת חתיכת בשר לשם בקרקע כשרה דכל דפריש מרובא פריש והיינו רובא דאיתיה קמן שהרי החנויות לפנינו:

וסנהדרין - כגון שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי:

רובא דליתיה קמן - כגון הכא דאמרת הלך אחר רוב בהמות שבכל העולם:

פוגעין בערוה - דכיון דאינה ראויה להוליד לא קרינן בהו והיה הבכור אשר תלד ופקעה מהן תורת ייבום וקיימו באיסור (בייבום) אשת אח: