תלמוד בבלי
בכורות
דף י״ג ע״א
רב ששת אמר - לעולם מצות פדיון לאלתר והאי דקתני אין בערכין ופטר חמור פחות משלשים שאינו עובר עליו עד שלשים יום מכאן ואילך עובר:
מאי לאו מצוה להשהותו - כרב נחמן וקשיא לרב ששת:
מצוה לפדותו - דמלאלתר עד שלשים הוי זמן פדייה ומכאן ואילך עובר:
אלא אמר רבא - לעולם מצוה לשהותו ואפי' הכי כרב נחמן לא מתריצנא ולא קשיא הא דקתני שלשים יום מצוה לשהותו:
רבי אליעזר הוא דמקיש - בכור בהמה טמאה לבכור אדם:
והא - דקתני לאלתר רבנן היא דמתניתין דלא מקשו:
מתני' מצות יעידה - באמה העבריה שייעדנה אדון לאשה:
קודמת למצות פדייה - שהיא פודה עצמה:
אשר לא יעדה והפדה - אם יעדה זה מוטב:
עכשיו מצות חליצה קודמת - שהמייבם את יבמתו שלא לשם מצוה פוגע באיסור אשת אח:
באדון - במתפיס בהמה טמאה לבדק הבית מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם:
הדרן עלך הלוקח עובר חמורו
מתני' הלוקח עובר פרתו:
שאינו רשאי - למכור לעובד כוכבים בהמה:
גמ' כדרבי חנינא - בפ' קמא (לעיל בכורות ה:) מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים כו':
דזוטרן מיליה - דלא מיירי בפטר חמור אלא פרקא קמא וכולה מסכתא איירי בבכור בהמה טהורה:
בבהמתו - בעדרו:
בדיניהן - דיינינן ליה בדיניהן ולקמן מפרש מאי היא:
אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה - מכי דייש אמיצרי כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף כו.):
וממונו במשיכה - מטלטלין אין נקנין אלא במשיכה במסכת קדושין (דף כו.):
מיד עמיתך - משמע מיד ליד דהיינו משיכה:
כלל כלל לא - עד שתבא לרשותו של ישראל לא קני:
ואימא או בהא או בהא - והכי משמע קרא מיד עמיתך הוא דבמשיכה ולא בכסף הא מיד עובד כוכבים באיזה שתרצה ונשמע מיניה דהיכא דמשך ולא נתן מעו' נמי קני:
מה עמיתך בחדא - משיכה:
אף עובד כוכבים בחדא - בכסף ולא במשיכה דהכי משמע עמיתך במשיכה ולא עובד כוכבים:
מכסף מקנתו - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר:
Sefaria
בכורות ד׳. · בכורות ה׳: · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״ו · קידושין כ״ב: · וַיִּקְרָא כ״ה:י״ד · וַיִּקְרָא כ״ה:נ״א · וַיִּקְרָא כ״ה:י״ד · בְּמִדְבַּר י״ח:ט״ז · שְׁמוֹת י״ג:י״ג · שְׁמוֹת כ״א:ח׳ · כתובות ס״ד. · יבמות ל״ט: · דְּבָרִים כ״ה:ז׳ · וַיִּקְרָא כ״ז:כ״ז · בכורות ב׳. · בְּמִדְבַּר ג׳:י״ג
מסורת הש״ס